רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"המשקיע הצביע לי על הבטן ושאל 'מה את מתכוונת לעשות עם זה?'"

לכתבה
LightFieldStudios / Getty Images

הריון של נשים יזמות מרתיע לא מעט משקיעים, ואי הוודאות בנוגע ללידה ולחודשים הראשונים לחייו של התינוק גורם להן לתחושה שהן צריכות לבחור בין לידה לסטארטאפ. זו בעיה אמיתית שלרוב מטאטאים הצידה, אומרים בענף, וקוראים לפתרון מערכתי

2תגובות

"לא עובר יום שבו המחשבה הזו לא מעסיקה אותי. מה הזמן המתאים להיכנס להריון? כשמקימים חברה מאפס, וצריך לגייס כסף, ללדת במועד הזה זה דבר מטורף. מצד אחר, השעון הביולוגי מתקתק. אז לעשות בחירה קיצונית, להתרכז בחברה, לוותר על חופשת לידה ולקחת מטפלת במשרה מלאה, או לוותר על הקמת החברה? ככל שאני חושבת על זה, הבעיה הזו לא פתירה"; "אני חוששת שכאשר נרצה לגייס כסף או להיפגש עם בכירים בתחום, רובם ככולם גברים שנתקלים בעיקר ביזמים גברים, יסתכלו עלי בצורה לא עניינית אם אהיה בהריון. במקום לחשוב על הטכנולוגיה, הם יראו בטן, ויחשבו על חופשת הלידה ועל ילדים. זה מיד מוציא אותך מההקשר העסקי והענייני".

את הדברים הללו אומרות שתי יזמות שנמצאות כל אחת בשלבים המוקדמים של הקמת חברה חדשה. דבריהן מייצגים היטב את אחת הסוגיות המטרידות ביותר את יזמות ההייטק: המכשולים והחסמים העומדים בפני אישה שרוצה להקים סטארטאפ, בשנים שבהן היא גם מתכננת להיכנס להריון ולהקים משפחה. בראש ובראשונה, הן חוששות מהפגיעה האפשרית בסיכויים לגייס בהצלחה ממשקיעים הון ראשוני בזמן ההריון; ותוהות עד כמה יוכלו לעמוד בהצלחה בראש מיזם שדורש זמן רב ומאמץ, עם הרחבת המשפחה.

הילה אוביל ברנר

"משקיעים שאלו אותי, מה את מתכוונת לעשות בזמן חופשת הלידה? איך תסתדרי כמנכ"לית? האם תישארי בעבודה? האם תהיי בבית? אלה שאלות מביכות, שכאמא צעירה את לא יודעת מה לענות עליהן" הילה אוביל ברנר, מייסדת "יזמיות"

ואף שהשאלות הללו מעסיקות כמעט כל אישה בשנות ה־20 או ה־30 לחייה, בוודאי יזמת שמקימה סטארטאפ, נדמה שהנושא נמצא מחוץ לשיח העוסק בחסמים העומדים בפני נשים בהייטק. זוהי סוגייה רגישה, שלא כולם מסכימים לדבר עליה בכנות, וחלק אף לא מוכנים להודות בכך שזוהי בעיה ממשית. זאת, אף שהיא ללא ספק מהווה גורם משמעותי לכך ששיעור הנשים שמקימות חברות או עומדות בראשן הוא עדיין זעיר לעומת גברים. לפי נתוני מאגר IVC, שהופיעו במסגרת מחקר חדש של מוסד שמואל נאמן בטכניון העוסק ביזמות נשית, רק 8% ממקימי החברות בישראל הן נשים; 2,000 מייסדות בלבד מול כ־22 אלף מייסדים.

לרקוד על כמה חתונות

הילה אוביל ברנר, מנהלת תוכנית ההאצה של Techstars בישראל ומייסדת ארגון "יזמיות", מכירה את הנושא מקרוב. אוביל ברנר היא יזמת ותיקה שהקימה בראשית שנות ה־2000 את חברת וייטסמוק שנסחרת כיום בבורסה בתל אביב. "לפני ההריון הראשון גייסתי סבב השקעה אחד, וב־2004 שוב גייסתי, הפעם כשהייתי בהריון. ראיתי מה ההבדל בין לגייס בהריון לבין כל זמן אחר", היא מספרת. "משקיעים שאלו אותי, 'מה את מתכוונת לעשות בזמן חופשת הלידה? איך תסתדרי כמנכ"לית? האם תישארי בעבודה? האם תהיי בבית?'. אלה שאלות מביכות, שכאמא צעירה את לא יודעת מה לענות עליהן. השבתי שהחברה שלי היא הבייבי הראשון שלי. באמצע הפגישה המשקיע מפסיק הכל ואומר – 'תקשיבי, חברה זו לא כמו בייבי, תינוק, ואת תביני את זה כשתהיי אמא. לכן אני דואג אם להשקיע כסף – כי אני לא יודע מה יהיה איתך בעוד כמה חודשים'".

אוביל ברנר מוסיפה: "אף שרוב המשקיעים פלורליסטים, יש משהו קדמוני בזה שאישה נכנסת עם בטן ענקית, שגורם להם לחשוב – שנייה תנוחי, תלכי הביתה, תגדלי ילדים – ותחזרי אחר כך כשאת 'כמונו'. אל תנסי לרקוד על כמה חתונות. אבל הם לא מבינים שהיא בדיוק 'כמוהם', והם פשוט לא רואים את זה כי הם גברים".

במידה מסוימת קשה לבוא בטענות אל המשקיעים, ששיקוליהם המרכזיים הם עסקיים. אם הם מתכוונים להשקיע מיליוני דולרים בחברה מסוימת, הגיוני שיהיו מוטרדים אם בזמן הקריטי להקמת החברה, המנכ"לית או המייסדת לא תעבוד למשך תקופה לא ידועה, ומעורבותה תקטן. גם לנשים עצמן קשה לדעת מראש כיצד תשתנה בעתיד המחויבות שלהן כלפי החברה, כשיהיו לאמהות.

אף שמשקיעים רבים משתדלים כיום להיזהר מאמירות בוטות, הסיפורים חוזרים על עצמם. יזמת מספרת: "רציתי להיכנס לתוכנית יזמות ואחד המראיינים הכיר אותי ונזכר שהייתי בהריון שנה לפני כן. הוא שאל איך גידול הילד יסתדר עם האינטנסיביות הדרושה להקמת סטארטאפ".

יונת ברלין
גאלה פרו

"נכנסתי להריון ותוך כדי כך ניסיתי לגייס. זה יצר מצבים לא פשוטים. פגשתי הרבה משקיעים, ובפועל לא הצלחתי להשלים גיוס. אמנם אף אחד לא שאל ישירות, אבל כן אפשר להרגיש את הפיל בחדר" יונת ברלין, מנכ"לית חברת GalaPro

זה לא שמור רק לישראל. בכתבה בנושא שפורסמה באתר קווארץ האמריקאי, מתואר מקרה של יזמת שהיתה באמצע המגעים לסבב גיוס מוקדם, וגילתה שהיא בהריון. היא סיפרה זאת למשקיעים – מה שגרם לחלקם לסגת מההשקעה.

ענבל אורפז, מייסדת #אישהבהייטק, יוזמה לקידום תעסוקת נשים בהייטק, ולשעבר עיתונאית ב־TheMarker, ערכה בתחילת השנה סקר עליו השיבו כ־50 יזמות, שהתייחסו לחוויות ולקשייים שלהן בהקמת סטארטאפים וגיוס כספים. "נושא ההריון והלידה, שכמעט אינו נמצא בשיח הציבורי, מעסיק מאוד את היזמות שנמצאות בשלב החיים הרלוונטי", אומרת אורפז.

"בתחום זה, שגם יש לו נראות פיזית ולא ניתן להתעלם ממנו, נשים מתמודדות עם שאלות שגברים אינם נדרשים לענות עליהן. 'שואלים אותי איך כאישה אני מתכוונת לשלב חיי משפחה ויזמות. ואני עונה שאבחר גבר שיתאים לו להיות בבית ולגדל את הילדים', העידה יזמת בסקר. אחרת שיתפה: 'אנחנו מגייסים כסף לסטארטאפ ואני בהריון. משקיע אמריקאי הצביע לי על הבטן ושאל ׳מה את מתכוונת לעשות עם זה?'. גם בשיחות סגורות יזמות מציינות שהן חוששות שכניסה להריון תפגע בסיכויי ההצלחה של יציאה לסבב גיוס הון ממשקיעים. לכן הן צריכות לתזמן הריונות לפי מועדי גיוס ההון שלהן לסטארטאפים".

יונת ברלין, מנכ"לית חברת GalaPro שגייסה 3 מיליון דולר, מספרת: "אני מנכ"לית 4.5 שנים ובמשך רוב התקופה הזו אני מגייסת כסף. באפריל 2018 נכנסתי להריון ותוך כדי כך ניסיתי לגייס. זה יצר מצבים לא פשוטים. פגשתי הרבה משקיעים, ובפועל לא הצלחתי להשלים גיוס. אמנם אף אחד לא שאל ישירות, ואי אפשר לדעת אם סירבו להשקיע בגלל ההריון או כי ההשקעה לא מצאה חן בעיניהם. אבל כן אפשר להרגיש את הפיל בחדר. למשל, סגנון השאלות התרכז בעיקר בתוכניות בשנה הקרובה, ולא בטווח הארוך יותר כמקובל. ייתכן שזה היה נדבך או חשש נוסף שגרם למשקיעים לחשוב פעמיים".

סטארטאפ לא נבנה מאדם אחד

ליאת זכאי
עופר וקנין

"סטארטאפ לא צריך למנוע הקמת משפחה, ולהיפך. אותי זה לא הגביל בשום צורה. כשהייתי בהריון סגרנו לקוחות גדולים ואת סבב ההשקעה המרכזי שלנו. זו היתה אחת התקופות המוצלחות בחיי" ליאת זכאי, מנכ"לית ומייסדת שותפה של Donde Search

ברור שאין פתרון קל ופשוט לבעיה, שנובעת בחלקה גם מכך שהרוב המוחץ של משקיעי הון סיכון בישראל – ובעולם – הם גברים. לפי נתוני IVC, שיעור השותפות בקרנות הון סיכון בישראל הוא 10% בלבד. "הפתרון בעיני הוא לעודד הכנסה של יותר נשים לצד של המשקיעות ותפקידי מפתח בעולם ההשקעות – וברגע שזה יקרה, גם ההשקעות בנשים יגדלו", אומרת קרן הרשקוביץ, ממייסדות עמותת בוגרי 8200 ומובילת פעילות woman2woman הפועלת לקידום נשים בעולמות היזמות ובתפקידי ניהול בכירים בהייטק ושוק ההון.

עדי לבנון, מנהלת הפעילות בישראל של קרן ההון סיכון פלינט קפיטל, מסכימה שנשים חוששות לגייס כסף בהריון כי הן מאמינות שיזכו ליחס לא שווה. "אני מכירה נשים שגייסו בהצלחה כסף עם בטן של הריון, גם בארצות הברית וגם בישראל. אבל אני לא חיה באשליה – זה ממש קשה", היא אומרת. "יש משקיעים שיסתכלו על המספרים, ויגידו – 'אני נותן לה מיליון דולר שיחזיקו לשנתיים והיא צריכה להציג אבני דרך. איך תצליח אם לא תהיה בפול־טיים?', וזה כמובן לא הוגן, כי גם מייסד גבר יכול להיעדר מעבודה מכל מיני סיבות. אבל סטארטאפ לא נבנה מאדם אחד – יש צוות ושותפים. לכן זו ראייה לא נכונה".

עם זאת, לא כל היזמות מרגישות שההריון הוא גורם "מגביל" בעת גיוס כסף, ואלו שהצליחו לעשות זאת, מעידות על חוויה חיובית. "סטארטאפ לא צריך למנוע הקמת משפחה, ולהיפך. אותי זה לא הגביל בשום צורה", אומרת ליאת זכאי, מנכ"לית ומייסדת שותפה של חברת Donde Search. "כשהייתי בהריון סגרנו לקוחות גדולים ואת סבב ההשקעה המרכזי שלנו. זו היתה אחת התקופות המוצלחות בחיי. הייתי באמצע תקופת ההריון ונפגשתי עם משקיעים, טסתי לכנסים. זה היה 'נון־אישיו', לא התייחסתי לזה וגם לא המשקיעים, אף אחד לא שאל. להפך, זה נתן לי דרייב, כוח ואנרגיה להצליח".

קרן הרשקוביץ, ממייסדות עמותת בוגרי 8200
לייה רוז מגן

"הפתרון בעיני הוא לעודד הכנסה של יותר נשים לצד של המשקיעות ותפקידי מפתח בעולם ההשקעות – וברגע שזה יקרה, גם ההשקעות בנשים יגדלו" קרן הרשקוביץ, ממייסדות עמותת בוגרי 8200 ומובילת פעילות woman2woman

כך או כך, רבים מאמינים שהנושא הזה צריך להיפתח לדיון רציני, מעמיק וכן; כרגע הוא כמעט לא מתקיים בגלל הרגישויות ואי־הנוחות שהוא מעורר בכל המעורבים. למשל, משקיע אחד סירב להתראיין לכתבה בטענה ש"אין לי תשובה בנושא שאני מרגיש איתה בנוח".

"למשקיעים קשה לצאת טוב כשהם מתייחסים לנושא", מסבירה אורפז. "הם רוצים להצטייר כמי שמעניקים הזדמנות שווה לכל יזם ויזמת שהם פוגשים. אבל יש להם מחויבות לבחור את המיזמים בעלי סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר. יזמת שנכנסת להריון היא 'גורם סיכון'. גם אם הם לא מודים בכך, עשויה להיות להם הטיה בלתי מודעת בנושא. בגלל אי הנוחות שהנושא מעורר בכל הצדדים המעורבים, יזמיות ומשקיעים, זו בעיה אמיתית שלרוב מטאטאים הצידה במקום להתחיל לחשוב על דרכי פעולה ופתרונות. בינתיים, גם אם לא מדברים על זה, זה נושא שמטריד יזמיות ופוגע בהן".

גורם קריטי הוא שלב הבשלות של החברה, מספר העובדים ומספר השותפים; חברה בשלב מתקדם יותר, עם כמה עובדים ומספר שותפים נוספים, "תתגבר" על היעדרות של מייסדת־מנכ"לית אפילו אם מדובר בחודשים ארוכים – והמשקיעים מודעים לכך. ברלין מעידה על החשיבות של צוות חזק: "יצאתי לחופשת לידה וביליתי זמן עם הבת שלי, והרבה משקיעים לא יודעים את זה בכלל כי החברה המשיכה לתפקד, וכי יש לי צוות מעולה. בחודשיים האחרונים אפילו הייתי בשמירת הריון, ושיחות וידאו הפכו לחבר הכי טוב שלי. השותפים שלי היו מאוד תומכים לכל אורך הדרך".

יזמת אחרת טוענת כי הצורך בחלוקת הנטל אף מהווה שיקול משמעותי בבחירת מספר השותפים בתחילת הדרך. "אנחנו שלושה שותפים כרגע, ואולי אפילו היה עדיף אם היינו ארבעה או חמישה. אבל אם לא היה ההריון כשיקול, סביר להניח שהייתי מעדיפה שנהיה רק שני שותפים".

ענבל אורפז

"יזמות מציינות בשיחות סגורות שהן חוששות שכניסה להריון תפגע בסיכויי ההצלחה של יציאה לסבב גיוס הון ממשקיעים. לכן הן צריכות לתזמן הריונות לפי מועדי גיוס ההון שלהן לסטארטאפים" ענבל אורפז, מייסדת #אישהבהייטק

"צריך לוותר על משהו"

הקושי בגיוס הון בעת הריון הוא לא הנושא היחיד שמטריד נשים שמקימות חברה. נושא מורכב לא פחות, שגם בו קשה למצוא תשובות נחרצות – הוא החשש של נשים מכך שלא באמת ניתן להקים סטארטאפ תוך כדי הריון, לידה וחופשת לידה, ופשוט אי אפשר לשלב בהצלחה את שניהם.

המחקר של מוסד שמואל נאמן מציין את האיזון בין עבודה לחיים פרטיים כאחד מהמחסומים העומדים בפני יזמות נשית בישראל. למשל האתגר להתמודד עם שעות עבודה ארוכות והיעדרות מהבית, ללא תמיכה משפחתית. המחקר אסף ציטוטים מקהילת הסטארטאפים והמשקיעים, ובהם למשל הציטוט הבא: "יזם עובד 24/7 וטס לעיתים קרובות. הגיל שבו יזמיות מקימות חברה הוא 25־40, כשנשים נהפכות לאימהות. קשה לגדל תינוק וילד כשאת בחו"ל הרבה. זה קשה יותר לנשים מאשר גברים. בעולם היזמי עובדים בלילה וטסים לחו"ל, ועבור הרבה אנשים זה לא מסתדר קונספטואלית עם אמהות – להבדיל מאבהות". בישראל, מתאר המחקר, נשים רבות מרגישות שהן עדיין צריכות לבחור בין קריירה לבין משפחה; ואמהות ונישואין עדיין נחשבים לציווי חברתי.

רוב גברי מוחץ בתפקידים בכירים בהייטק

כמובן, חלק מהבעיה נובע מהתפישה לפיה האחריות העיקרית על גידול ילדים מוטלת על האישה. אבל אפילו עם תמיכה נרחבת בגידול הילדים, ההריון והלידה הם תובעניים מאוד בפני עצמם, ויוצרים אתגרים ייחודיים. "נכנסתי להריון אחרי שנתיים של טיפולי פוריות, כשאני טסה כל הזמן בענייני הסטארטאפ, והיה צריך לתזמן במדויק את הטיסות עם מועדי הטיפולים", מעידה יזמת. "פעם אחת טיסה איחרה – ולא הגעתי בזמן לטיפול, כך שסבב שלם של טיפולים ירד לטמיון. בהמשך נכנסתי להריון ועברתי הפלה בשבוע 19. שלושה ימים אחר כך הייתי על מטוס. זה לא בלתי אפשרי, אבל קשה מאוד, לא מתאים לכל אחת. צריך מאוד לרצות את זה, ולהבין מה המחירים ומה מוכנים לשלם".

עדי לבנון

"יש משקיעים שיסתכלו על המספרים, ויגידו - 'אני נותן לה מיליון דולר שיחזיקו לשנתיים והיא צריכה להציג אבני דרך. איך תצליח אם לא תהיה בפול–טיים?', וזה כמובן לא הוגן" עדי לבנון, מנהלת הפעילות בישראל של קרן ההון סיכון פלינט קפיטל

אוביל ברנר מפרידה בין כמה "דורות" של יזמיות בישראל. "דור אחד של יזמיות דורשות יחס זהה בדיוק, ללא הבדל. הן עבדו גם בחדר הלידה עם הלפטופ, אומרות שאפשר לעשות הכל, להיות גם אמא וגם מנכ"לית, גם לגייס וגם לא לוותר על משפחה. דור מפוכח יותר שאני שומעת הרבה כיום, אומרות שכן – יש בעיה וצריך להתמודד, ולוותר בחלק מהדברים. לא כולן יכולות לתחזק גם זוגיות, גם ילדים, גם להיות מנכ"לית, גם תחביבים – כן צריך לוותר על משהו". אוביל ברנר מספרת כי יזמת התקשרה אליה לאחרונה, וסיפרה כי בעלה כועס עליה כי הוא רוצה שהיא תיכנס להריון, אך היזמת רוצה לדחות זאת כי היא מעוניינת לגייס כסף וחוששת שלא תצליח לעשות זאת עם בטן הריון. "היה לי עצוב לשמוע את זה. אמרתי לה – תינוק זה תינוק, חברה זה חברה, ולא הייתי רוצה בשבילך שתדחי לידה בגלל גיוס".

השאלה אם אכן צריך לבחור בין השניים – לידה או הקמת סטארטאפ – תלויה בשורה של גורמים, אישיים וחיצוניים. ברלין, למשל, מעידה כי אם היתה נכנסת להריון בימים הראשונים של החברה, היא לא היתה מצליחה להקים אותה. היא הבינה, לדבריה, שעליה להמתין לפני שתיכנס להריון. גם אחרי הלידה, היה צורך בפתרונות יצירתיים: "חזרתי מחופשת לידה אחרי שלושה חודשים, אבל לא הייתי מוכנה לשחרר את הבת שלי. אז הבאתי איתי למשרד מטפלת, ובמשך כמה חודשים אחד החדרים במתחם WeWork שבו פעלנו הפך לחדר ילדים – עם משטח הפעלה וצעצועים. עבדתי במהלך היום וכשהיה צריך להניק הייתי באה. אנשים הגיעו וראו חדר ישיבות עם תינוק. המנקות הגיעו לפעמים לקרוא לי כשהתינוקת בכתה והמטפלת לא הצליחה להרגיע אותה. צוות הפיתוח היה מנענע את העגלה תוך כדי עבודה. היא נהפכה לחלק מהצוות. זו אמנם פריבילגיה שלי כמנכ"לית, אבל זו היתה הדרך שלי לאזן בין הרצון לחזור לעבוד, לבין הצורך להיות עם הילדה עד גיל גדול מספיק. כך יכולתי לקדם את החברה ומצד אחר, לא התנתקתי מהבת שלי".

המסקנות שמעלות רוב הנשים כוללות צורך בגיבוש מראש של מעגלי תמיכה גדולים מכל הסוגים – מקצועיים, אישיים, חברתיים ומשפחתיים. פתרון מערכתי יותר עשוי להיות הקמת תוכניות לקידום יזמות שיחשוף נשים בגיל צעיר לעולם היזמות כדי ללמד אותן על הערך שניתן להפיק מהתחום – עוד לפני שהן מגיעות לגיל שבו הן עוסקות בגידול ילדים, מה שעלול להרחיק אותן מניסיונות הקמת חברה.

מסקנה נוספת, גם כאן, היא לפתוח את הנושא לשיח אמיתי ושקוף בשיתוף האקוסיסטם כולו – משקיעים, יזמים ויזמות, משפחות ובני זוג. כך אפשר להיחשף גם לקשיים האמיתיים, גם לפתרונות – וגם לסיפורי ההצלחה הרבים שעשויים לתת השראה וחיזוק ליזמיות עתידיות. "צריך לדעת שיש כאן בעיה ולדבר עליה", אומרת אוביל ברנר. "לדבר עם הרבה אנשים – ולבוא מפוכחת ומוכנה". 

הרשמה לניוזלטר

TheMarker-הירשמו ותקבלו מדי יום את הכתבות הכי אהובות ב

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות