מלחמת הסחר של ארה"ב בישראל היא רק ההתחלה של הצרות שלנו - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מלחמת הסחר של ארה"ב בישראל היא רק ההתחלה של הצרות שלנו

חמישה שינויים מהותיים שמתרחשים בכלכלה העולמית צריכים להדאיג את הישראלים בטווח הארוך ובטווח הקצר

8תגובות
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ
Jacquelyn Martin/אי־פי

ארה"ב סימנה את ישראל כיעד הבא שלה במלחמת הסחר, כך דיווחה סוכנות בלומברג ביום שישי. מאחורי הכותרת מסתתרת מציאות מורכבת שכוללת שינויים מהותיים נוספים שמצטרפים אליה מהכלכלה העולמית וטומנים בחובם סיכונים — וגם הזדמנויות — לישראל ולמדינות רבות בעולם.

1. סחר: מסין ואירופה זה הגיע לישראל

ארה"ב שואפת לשפר את תנאי הסחר שלה מול ישראל, כאשר ברקע מנופף ממשל טראמפ במכסים וסנקציות כלכליות. ארה"ב תנהל בשבוע הקרוב מו"מ בנוגע להסכם הסחר החקלאי בישראל, שבו, לטענת משרד החקלאות האמריקאי "כמעט כל מוצר שמיוצר בישראל יכול להיות תחרותי בארה"ב ולהיכנס לארה"ב ללא מכסים, בעוד מוצרים אמריקאים מתמודדים עם מכסים גבוהים המגבילים את כניסתם לשוק הישראלי".

קשה להאשים את ארה"ב שהיא מנסה להחזיר איזון למערכת היחסים שלה עם שותפות הסחר, מצד אחד, וייתכן שהצרכנים הישראלים ייצאו נשכרים מהסרת הגנות הסחר שמייקרות את המזון שלנו, אבל הדינמיקה הלעומתית שנוקט ממשל טראמפ יוצרת גם סיכונים ברמה העולמית והמקומית.

טראמפ נקט בשנה שעברה צעדי ענישה נגד יצרניות פלדה, אלומיניום ומוצרי חשמל. הנענשות היו מדינות האיחוד האירופי, קנדה ומקסיקו. בשלב הבא הוא הטיל מכסים גורפים על יבוא מסין. בשבוע שעבר הוא ביטל הטבות סחר של הודו וטורקיה. ארה"ב ביטלה את השתתפותה בהסכם הסחר TPP שכולל מדינות באסיה ולחופי האוקיינוס השקט, ויצאה ממגעים להסכם TTIP עם אירופה.

2. אנטי־גלובליזציה: המלחמה נגד הסדר העולמי הקיים

הכל התחיל ב–2008, עבר במשאל העם על הברקזיט והבשיל ב–2016, כשדונלד טראמפ נבחר לנשיאות בארה"ב. עשרות שנות גלובליזציה וסדר עולמי שהתבסס על הסדרים מלאחר מלחמת העולם השנייה, שהתבססו על ההנחה שפתיחות כלכלית תביא לרווחה כלכלית, וזו תגביר את השלום בין העמים בעולם — הביאו לתגובת נגד קשה. המלחמה כוללת התנגדות להגירה, לסחר חופשי ולשיתוף פעולה באמצעות הסכמים רב־צדדיים, החל מצבאיים (נאט"ו), דרך הסכמים סביבתיים (אמנת האקלים של פריז), ועד הסכמי סחר גדולים.

3. עולם חופשי? אמריקאים יצטרכו לבקש רשות לבקר באירופה

ביום שישי הודיע האיחוד האירופי כי מ–2021 אזרחי ארה"ב שירצו לבקר באירופה יצטרכו להוציא ויזה שתהיה תקפה לשלוש שנים. כיום יכולים האמריקאים לבקר ברוב מדינות אירופה כתיירים ללא אשרה. האיחוד האירופי נימק את החמרת התנאים בסיבות ביטחוניות.

ממשל טראמפ פעל מיומו הראשון להגביל כניסת מהגרים ומבקרים, החל בצו נשיאותי שאסר על כניסת מבקרים מכמה מדינות בעלות רוב מוסלמי, ועד החמרת הדרישות מעובדי היי־טק זרים שיש דרישה לעבודתם בארה"ב.

ההגירה נהפכה לנושא נפיץ, כפי שאפשר לראות מהתעצמות כוחן של מפלגות קיצוניות באירופה, בדרום אמריקה וברחבי העולם. האיחוד האירופי הכריז ביום רביעי כי משבר הפליטים ביבשת הסתיים, ויצא חוצץ נגד "המיתוסים" (ליתר דיוק, פייק ניוז) הנוגעים להגירה. בפועל, מדינות אירופה מתכתשות ביניהן על קליטתם של יותר מ–100 אלף פליטים שחוצים את הים התיכון מדי שנה, וממשלות כמו איטליה נוקטות יד קשה נגד פליטים.

מפגינה באנגליה, מחזיקה בשלט פרו־סוציאליסטי
CLODAGH KILCOYNE/רויטרס

4. חלוקת העושר מחדש: הסוציאליזם חוזר לאופנה

המשבר הפיננסי של 2008 חשף את הכשלים בתיאוריית חלחול העושר מהעשירים לעניים. האי־שוויון הכלכלי והחברתי גדל ברוב המדינות בעולם מאז סוף שנות ה–70, עם ניצחונם של הרייגניזם והתאצ'ריזם. הקשר שבין שוק חופשי פרוע לבין רווחה כלכלית כבר הופרך בחלקו הגדול. אפילו כלכלני קרן המטבע הבינ"ל, שנשאה על נס את הניאו־ליברליזם במשך עשורים, כתבו בעשור האחרון כי השיטה לא הוכחה כתורמת לצמיחה, והיא מחמירה את האי־שוויון, שלכשעצמו פוגע בצמיחה.

תגובת הנגד הראשונה והגדולה היא זו שמתוארת בסעיף 2 — התנגדות לגלובליזציה, סחר חופשי, הגירה, והתכנסות ללאומנות כלכלית. תגובת הנגד השנייה היא מהצד השני של הקשת הפוליטית — מפרוגרסיבים מתונים ועד שמאל רדיקלי. חברי קונגרס אמריקאים מדברים על העלאת מסים לעשירים ועל מדיניות סוציאליסטית.

הדברים זוכים לאהדה בקרב צעירים, החוששים לעתידם בעולם שבו הטכנולוגיה מחסלת מקומות עבודה. אחת ההשלכות של המגמה עשויה להיות הגדלה מכוונת של גירעונות כדי לספק רשתות רווחה חברתיות בהיעדר מנגנוני שוק שדואגים לרווחת הציבור. גל הנגד הבא בעולם עשוי להיות פופוליסטי שמאלי, ואם הוא יהיה קיצוני, הוא לא יהיה בהכרח נאור יותר מהגל הפופוליסטי הימני.

5. חובות וגירעונות — ותיאוריות שמנסות להצדיק אותם

מאז 2008 ניתנה בידי הבנקים המרכזיים עוצמה כלכלית שאין לה תקדים בהיסטוריה. הורדת הריבית לאפס ומתחת אליו, והרחבות כמותיות, היו נשק כלכלי לא קונוונציונלי בידיהם של אנשים שאינם אפילו נבחרי ציבור. ההתמכרות לאשראי, ניפוח מחירי נכסים, צבירת חובות — אלה סיכונים שהעולם לקח על עצמו בלי להביא בחשבון את השלכותיהם.

הכסף הזול שימש להגדלת חובות פרטיים, עסקיים וממשלתיים. התיאוריה המוניטרית המודרנית מחברת קו בין מדיניות הבנק המרכזי לבין מדיניות התקציב של הממשלה (שאמורות להיות עצמאיות זו מזו) — ועתה משמשת את הפוליטיקאים המתוארים בסעיף 4 בדרישתם להגדיל גירעונות ותקציבים. אין ספק שדוקטרינת הצנע (צמצום ההוצאות והטלת גזירות על הציבור כדי להקטין גירעונות ולשפר לכאורה את הצמיחה) כבר הופרכה. אפילו כלכלני קרן המטבע יצאו נגד דוקטרינת הצנע באירופה.

ואולם, העולם כולו צועד לעבר גירעונות וחובות גדולים יותר. ביום חמישי ב–23:00 בלילה דיווחה ישראל על זינוק בגירעון. גם אם נניח שלארה"ב יש אפשרות לכלכל חוב אינסופי לנצח, במקרה של ישראל הדבר רחוק מלהיות מעשי או שפוי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר