המקום שבו אתם גרים יכריע אם תשרדו במקום העבודה שלכם - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המקום שבו אתם גרים יכריע אם תשרדו במקום העבודה שלכם

חוקרים ב–OECD ובאוניברסיטת אוקספורד מתמקדים בגיאוגרפיה כגורם משפיע על הסיכון של האוטומציה למשרות, ועל התרחבות האי־שוויון בחברה ■ "רוב בעלי ההשכלה הגבוהה שמתגוררים בערים אינם נפגשים עם בני המעמד הנמוך, ואין להם ידע על הקשיים שאנשים עוברים"

5תגובות
רובוט מרכיב טנדר של שברולט במפעל של ג'נרל מוטורס במישיגן
HANDOUT/רויטרס

"כשהכספומטים נכנסו לשימוש, אנשים חשבו שפקידי הבנק ייעלמו. אך מספרם דווקא גדל מכיוון שכעת היה להם יותר זמן לשירות לקוחות. אחד החששות הגדולים והאוניברסליים של עובדים ברחבי העולם כיום הוא עתיד ללא עבודה בגין האוטומציה, אך אם בוחנים את העבר, טכנולוגיה תמיד היתה טובה לשוק העבודה. באופן כללי, טכנולוגיה נוטה לייצר עבודות טובות יותר, איכותיות יותר ובעלות שכר גבוה יותר", אמר ל-TheMarker סטיין ברוקה, כלכלן בכיר של שוק העבודה העומד בראש יוזמת "עתיד עבודה" ב-OECD.

ברוקה מוסיף כי "כשבוחנים את המדינות החברות ב-OECD באופן כללי, שיעורי התעסוקה בהן נמצאים בעלייה בשני העשורים האחרונים. היסטורית, טכנולוגיה מייצרת משרות חדשות כפי שהיא הורסת משרות אחרות. חישבו על המשרות שלא היו קיימות לפני עשור או שניים, כמו מנהלי מדיה חברתית, אדריכלי האינטרנט של הדברים, מדעני דאטה ומהנדסי למידת מכונה. הטכנולוגיה גם מייצרת משרות באופן עקיף: היא מסייעת להוריד את המחירים ולשפר את האיכות של המוצרים, מעודדת ביקוש, וכתוצאה מכך, את הצורך בעוד עובדים. זה מה שקרה בעבר גם בתעשיות הטקסטיל, הפלדה והרכב, שבהן אימוץ טכנולוגיות של אוטומציה הוביל לגידול בתעסוקה".

האם משמעות הדבר שאין סיבה לחשוש מפני עתיד שבו הרובוטים יחליפו את כל בני האדם בשוק העבודה? ברוקה ממהר לסייג: "הממשלות אמנם לא יצטרכו להתמודד עם אבטלה עצומה, אך עדיין השינויים הטכנולוגיים יגרמו לסערה משמעותית בשוק העבודה, ואנשים רבים צפויים לאבד את משרותיהם. אנשים אלה קרוב לוודאי יהיו עובדים בעלי שכר נמוך שמתגוררים באזורים מסוימים במדינות OECD ואין להם כוח המיקוח מול המעבידים".

ממשיכים לעבוד

הפער בין אזורים בתוך המדינות גדל

בהתאם, דו"ח חדש של OECD מתמקד בגיאוגרפיה כגורם המשפיע על שיעור הסיכון שטומנת האוטומציה למשרות, ועל התרחבות האי־שוויון בחברה בשל כך.

על פי הדו"ח, הקדמה הטכנולוגית והגלובליזציה השפיעו בצורה לא שווה על שוקי העבודה המקומיים. בתוך מדינה אחת, כמה אזורים מנצלים את היתרונות של טכנולוגיות חדשות ושל השתלבות גדולה יותר בשווקים הגלובליים, ולפיכך מושכים חברות ועובדים, בעוד אזורים אחרים מתקשים לצמוח.

הפערים בתוך המדינות התרחבו מבחינת מספר ואיכות המשרות החדשות שנוצרות, שיעור האבטלה ורמת ההשכלה. בטורקיה, למשל, הפער בשיעור האבטלה באזורים החזקים לחלשים ביותר, יכול להגיע ל-20%. בקנדה, יש פער של 1% באבטלה בין האזורים הטובים ביותר לגרועים ביותר (הפער הנמוך ביותר מקרב מדינות OECD); בספרד, ההבדל מגיע ל-12%.

נתון מעניין נוסף הוא חשיבות הערים. במדינות OECD, ערי הבירה והאזורים שקרובים אליהן ייצרו 18.1% מכלל המשרות החדשות, אף שהם מהווים 1% מכלל האזורים. שיעור המשרות שמאוימות בגין האוטומציה מגיע ל-40% בכמה אזורים (למשל, מערב סלובקיה) לעומת 4% באזורים אחרים (למשל, אוסלו רבתי).

הפערים הדמוגרפיים גדלו גם כן. ב-2016-2010, יותר ממחצית מהאזורים ב-OECD היו עדים לירידה באוכלוסייה שנמצאת בגיל עבודה. אזורים אורבניים המשיכו למשוך את הצעירים המשכילים על חשבון האזורים הכפריים.

מרכזנית באשקלן ב-1963. מקצוע שנעלם בשנות ה-80
לע"מ

גם בתוך המדינות עצמן שיעור המשרות שנמצאות בסיכון משתנה משמעותית לפי האזור. ניתוח קודם של OECD העריך כי בסך הכל כ-14% מהמשרות במדינות OECD נמצאות בסיכון בשל האוטומציה, בעוד 32% צפויות להשתנות באופן משמעותי.

"האוטומציה כבר כאן ומשפיעה על משרות ועל שוק העבודה", אמר ברוקה. "בשני העשורים האחרונים היינו עדים לתהליך עמוק של פילוג ברבות מהמדינות החברות בארגון. הנתח של עובדים בעלי כישורים נמוכים או בינוניים עם השכלה תיכונית, שמאיישים עבודות משמימות שחוזרות על עצמן, יורד. מנגד, משרות שדורשות כישורים גבוהים גדל בהרבה. כך שמבחינות רבות אלה הן חדשות טובות.

"החדשות הרעות הן שקיימים חורים ברשת הביטחון של מרבית מדינות OECD, ולכן קובעי המדיניות צריכים לבדוק מקרוב את המדיניות הקיימת ולהבטיח שהיא רלוונטית ומספקת פתרונות לעובדים שיינזקו באופן הקשה ביותר כתוצאה מהאוטומציה. ארבעה תחומים חשובים במיוחד שבהם ממשלות צריכות להתמקד לקראת העתיד הם: כישורים, הגנה חברתית, רגולציה על שוק העבודה ושיח חברתי".

לדברי ברוקה, "האתגר הוא להבטיח שהממשלות והמוסדות הציבוריים יידעו מראש אלו עבודות ייעלמו כדי שיוכלו לעזור כיום לעובדים במשרות אלה. חשוב שיהיה מי שידאג לאלה שהאוטומציה פגעה בהם כדי לעזור להם לעשות את המעבר למשרה אחרת, לתת להם מיומנויות אחרות כדי שיוכלו למצוא עבודה איכותית - ולא סתם עבודה - במהירות. הדאגות העיקריות הן שיהיו מספיק עבודות איכותיות, לאו דווקא מספיק משרות באופן כללי, ולמצוא דרכים לצמצום הפערים בשוק העבודה".

סיכון האוטומציה על פי סוג משרה, באחוזים

קורבנות המהפכה התעשייתית הרביעית

אחד המחקרים החשובים שנעשו על השפעת האוטומציה על שוק העבודה נערך ב-2013 על ידי קארל בנדיקט פריי ומייקל אוסבורן, מנהלים משותפים של "התוכנית על טכנולוגיה ותעסוקה" בחטיבת המחקר אוקספורד מרטין באוניברסיטת אוקספורד. על פי הדו"ח פורץ הדרך הזה, 47% מכלל המשרות בארה"ב נמצאות בסיכון של אוטומציה בעשורים הבאים.

למרבה האירוניה, שני החוקרים השתמשו באלגוריתם של למידה מיחשובית כשבחנו כמה קל יהיה להפוך 702 משרות שונות שבהן עובדים 97% מכוח העבודה בארה"ב לאוטומטיות.

פריי מסכים עם ברוקה כשמדובר בקורבנות של המהפכה התעשייתית הרביעית והאוטומציה. "בניגוד לסברה הרווחת כי רופאים, עורכי דין ובעלי משרות איכותיות דומות יהיו הנפגעים העיקריים, באופן כללי המשרות האלה בטוחות, למעט משימות מסוימות במקצועות אלה שייהפכו לאוטומטיות, לדוגמה אבחנות רפואיות. העובדים במשרות בעלות שכר נמוך יהיו הנפגעים העיקריים", אמר פריי ל-TheMarker.

"החשש העיקרי שלנו הוא מפני הפילוג המתרחב בין האוכלוסייה המקצועית לשאר האוכלוסייה", ציין פריי. "אחד הפערים המדאיגים יותר הוא בין הפער בין תושבי העיר לשאר החברה. אנו רואים שהאי־שוויון בגלל הגיאוגרפיה הכלכלית של המשרות החדשות משפיע גם על הפוליטיקה. רוב בעלי ההשכלה הגבוהה אינם נפגשים עם בני המעמד הנמוך, ואין להם כל ידע על הקשיים שאנשים עוברים".

לדברי פריי, "באופן כללי, צריך להפריד בין הטווח הקצר לארוך. יוקר המחיה מקושר לאימוץ טכנולוגיות מאז המהפכה התעשייתית במאה ה-19, שאיפשרה לעשות יותר עם פחות. כולנו מסכימים שרוב האנשים בעולם המפותח חיים הרבה יותר טוב כיום מאשר במאה ה–19. אך אין זה אומר שהאוטומציה אינה מזיקה. דוגמה לכך אפשר לראות בהיעלמותן של המרכזניות בעולם המערבי בגין הופעתן של המערכות האוטומטיות". ב-1878 ג'ורג' ווילרד קרוי נהפך למרכזן הראשון בעולם בחברת בוסטון טלפון דיספאץ'; ב-1983, סוזאן גליינס ממדינת מיין היתה האחרונה שעבדה במשרה הזאת לפני שמערכות אוטומטיות השתלטו לחלוטין על התחום. בנוסף, לדברי פריי, כשהמרכזניות בארה"ב שבתו בשנות ה-60 כדי לשפר את תנאי העבודה שלהן, לא הרבה בציבור שמו לב לכך משום שהמערכות האוטומטיות שמרו על תפעול קווי הטלפון.

"בטווח הקצר, אובדן משרה מלווה במתיחות חברתית ובהידרדרות בבריאות הכללית; במקומות שבהם עבודות נעלמות יש עלייה בפשע, ירידה בתוחלת החיים והידרדרות בשירותים הציבוריים", אומר פריי. "בטווח הארוך, אנו רוצים שהטכנולוגיה תמשיך להתפתח, אך יש צורך במדיניות שתדע למתן את ההשלכות השליליות על האנשים בטווח הקצר".

עם זאת, פריי חולק על דעתו של ברוקה לגבי החשיבות של התוכניות הציבוריות וההדרכות בעבור העובדים. לדבריו, "הראיות לגבי ההצלחה של תוכניות הדרכה הן מעורבות. צריך במקום לבחון את התנאים הכלכליים שבהם זה קורה. אסור לשים דגש גדול מדי על הדרכות מחדש וכדומה, בגלל הפער בין בעלי השכלה גבוהה למחוסרי השכלה גבוהה. הטבות מס למשקי בית תורמות הרבה יותר, כמו גם ביטוח לאומי. הממשלות צריכות גם להשלים את הפערים במקרה שאדם איבד את עבודתו ומצא עבודה חדשה בשכר נמוך יותר".

פריי מסכם כי "הפוטנציאל של השפעת האוטומציה עצום, כפי שהיה בערב המהפכה התעשייתית השנייה, לפני שהחשמל ומנוע בעירה פנימית הפכו עבודות רבות שהיו קיימות לפני 100 שנה למיותרות. אם הדורות הקודמים היו עורכים הערכה דומה בשלהי המאה ה-19, הם בוודאי היו מגיעים לנתון דומה לנתון שבמחקר שלנו. ב-1900, יותר מ-40% מכוח העבודה הועסק בחקלאות. כיום הנתון עומד על פחות מ-2%.

"קובעי המדיניות חייבים להסיק את המסקנות לגבי היקף השינויים שעמם אנו מתמודדים כיום. עולם העבודה, שוב, משתנה בקצב מהיר, וימשיך להשתנות. ועלינו מוטלת האחראיות לגבש תגובות מתאימות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר