כשאבא ואמא משלמים שוחד של 100 אלף דולר כדי שהילד יתקבל לאוניברסיטה - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כשאבא ואמא משלמים שוחד של 100 אלף דולר כדי שהילד יתקבל לאוניברסיטה

משקיעים גדולים וסלבריטאים - כמו צ'ארלס קושנר, אביו של ג'ארד והשחקנית פליסיטי הופמן - מתמרנים את תהליכי הקבלה לקולג'ים נבחרים ומבטיחים שילדיהם יתקבלו אליהם בעזרת הכסף הרב שהם שופכים על המוסדות הנחשקים

3תגובות
USA / Alamy Stock Photo

בתחרות העקובה מדם של הקבלה לאוניברסיטאות היוקרה בארה"ב, לעשירים יש יתרון. זה מתחיל כבר בילדות עם גני ילדים פרטיים (שעולים 20 אלף דולר-50 אלף דולר בשנה, תלוי במיקום), לאחר מכן בפנימייה (עוד 50 אלף דולר ויותר בשנה) ונמשך במורים פרטיים, יועצים, הכנה למבחנים ונסיעות למקומות אקזוטיים שנהפכות לחלק חשוב יותר ויותר במאמרי הקבלה לקולג'ים.

תרומות גדולות גם עוזרות לקבלה של הילדים, בין אם מדובר בצאצאים של תלמידים לשעבר במוסדות החינוך היוקרתיים או לאו, כמו במקרה של צ'ארלס קושנר שנתן 2.5 מיליון דולר להרווארד לפני שבנו ג'ארד נרשם ללימודים גבוהים.

העשירים תמיד נהנו מיתרון, אך החשיפה שלפיה עשרות משלמים כדי להבטיח את הקבלה של ילדיהם למוסדות יוקרתיים מדגישה את מה שהורים רבים חשים: תהליך הקבלה לקולג' נהפך לתחרות שבה הכסף כמעט תמיד מנצח.

השערורייה האחרונה כוללת הורים ששילמו שוחד של 100 אלף דולר עד 6.5 מיליון דולר כדי להבטיח שהילדים שלהם יתקבלו למוסדות מובילים, כולל ייל, סטנפורד, אוניברסיטת דרום קליפורניה וג'ורג'טאון.

על פי קובלנה שהוגשה אתמול (ג), בין הנאשמים נמצאים דאגלס הודג', מנכ"ל לשעבר של חברת ההשקעות פסיפיק אינווסטמנט מנג'מנט; ויליאם מק'גלאשאן, מנהל שותף בחברת ההשקעות TPG גרואת; רוברט זנגרילו, מייסד חברת ההשקעות הפרטית דרגון גלובל מנג'מנט; והשחקניות פליסיטי הופמן ולורי לופלין. גם מאמני ספורט, אחראים על מבחני קבלה, יועצים ומכונים שמכינים את התלמידים למבחני הקבלה מעורבים בשערורייה.

עדכון: היום (חמישי) הגישו אריקה אולסן וקליאה וודס, בוגרות סטנפורד, בקשה לתביעה ייצוגית נגד אוניברסיטת דרום קליפורניה, ייל, אוניברסיטת טקסס וג'ורג'טאון בטענה שהם לא קיבלו זכות הוגנות במבחני הקבלה לאוניברסיטאות היוקרה. הן הוסיפו כי הערך של התואר שלהם ירד, מפני שמהמעסיקים אינם יודעים אם הן התקבלו בגלל כישוריהם או בגלל שוחד. 

"מדובר בשערורייה שבמסגרתה אנשים עשירים מנסים להשפיע על התוצאות", אמר כריס פלצ'ינלי, מייסד Focus Educational Services, חברה של מורים פרטיים בברוקלין שמספקת הדרכה לקראת קולג'.

ההשקעה בחינוך טוב לילדים היא אינה פשע, כמובן, וההורים חשים לעתים קרובות כי זאת הדרך הטובה ביותר להוציא את כספם. אבל מה שמתואר בקובלנה שונה לגמרי. עד אחד המשתף פעולה בתיק תיאר את האופן שבו הציע למשפחות עשירות "דלת צדדית" לקבלה לקולג', לעומת "דלת הכניסה", שמשמעותה קבלה בזכות עצמך. "הדלת הצדדית או האחורית היא באמצעות התקדמות ממוסדת, שמשמעותה סכומים גבוהים פי עשרה", הוא אמר.

הורים נואשים

ההשפעה של הכסף על התהליך היא סוגיה כאובה שמחריפה לאור התחרותיות הגוברת בקבלה לקולג', והיא מחמירה עוד יותר לאור האי-שוויון המערכתי שעמו מתמודדת ארה"ב. בעבור העשירים ועניים כאחד, הלימודים בקולג' נבחר יכולים להיות הכרטיס לעבודה, חברים וחוגים חברתיים נחשקים. מרבית הקולג'ים המובילים אומרים כי הם מנסים לשפר את הגיוון הכלכלי, אך במקרים רבים ההתקדמות אטית.

"ההורים הנואשים האלה מאמינים שהילדים שלהם לא יצליחו או שהתדמית המשפחתית תיפגע, אלא אם כן הם ילמדו בקולג' ממותג", אמר רוברט שייפר, מנהל חינוך ציבורי בארגון שאינו למטרות רווח FairTest.

לדבריו, המטפורה הטובה ביותר לתיאור המצב היא "מרוץ חימוש" שבו העשירים נוקטים אמצעים קיצוניים כדי להכניס את הילדים שלהם לבתי ספר טובים, משום שהם חוששים כי הורים אחרים עושים את אותו הדבר. "זה מחריף את ההיסטריה", הוא הוסיף.

למרות החרדה, קל יותר לעשירים ולסלבריטאים להעניק לילדים שלהם יתרון בקבלה, אמר ג'וזף סורס, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת ווייק פורסט. "אם יש לך הרבה מאוד כסף, הצאצא שלך צריך להיות טיפש כהוגן כדי לא להתקבל למוסדות האלה", הוא אמר.

בנוסף, לקולג'ים עצמם יש אינטרס פיננסי פנימי בקבלה של סטודנטים שיכולים לשלם את שכר הלימוד במלואו, שכיום עומד בממוצע על 35,830 דולר לארבע שנים בקולג' פרטי, על פי הארגון שאינו למטרות רווח, קולג' בורד, לא כולל 12,680 דולר בעבור מעונות והוצאות אחרות.

"השערורייה הזאת חשפה קרע עצום בין אלה שיש להם לאלה שאין להם בתהליך הקבלה, ויש רמה גובהה של עוינות וטינה", אמר דיוויד אל. מרכוס, מדריך עצמאי לקבלה לקולג'. "העשירים מתמרנים את המערכת, וזה טרגי".

לכתבה המלאה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר