"עבדתי כאן, נלחמתי במלחמות שלכם, וכעת כשאתם עושים כסף - שכחתם את שמי" - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"עבדתי כאן, נלחמתי במלחמות שלכם, וכעת כשאתם עושים כסף - שכחתם את שמי"

שיעור התמיכה הציבורית באיגודים מקצועיים בארה"ב זינק השנה לשיא של 64% - לעומת 48% ב-2009 - ומאותת על כיוון פוליטי חדש במדינה ■ השביתה בג'נרל מוטורס שהסתיימה בסוף אוקטובר נהפכה לסמל שפוליטיקאים כמו ברני סנדרס מאדירים, וממנפים את הצלחתו

תגובות
שביתה של עובדי ג'נרל מוטורס
בלומברג

ביום שישי, 25 באוקטובר, הגיעה לקצה השביתה הארוכה ביותר של עובדי תעשיית הרכב בארה"ב מאז 1970 — והראשונה מאז 2007 — לאחר שאיגוד העובדים יונייטד אוטו וורקרס (UAW) אישר את ההסכם החדש עם הנהלת ג'נרל מוטורס (GM). פחות משבוע אחרי, פורד הגיעה להסכם עם העובדים טרם שביתה.

כ–50 אלף עובדים פתחו ב–16 בספטמבר בשביתה בת שישה שבועות שעלתה לג'נרל מוטורס כ–3 מיליארד דולר, בעוד UAW וג'נרל מוטורס ניהלו משא ומתן על השכר; הטבות בריאות; התנאים של עובדים זמניים; סגירת מפעלים; והשימוש של החברה ביצרניות זרות.

טרי דיטס, סגן נשיא UAW, אמר לאחר אישור ההסכם החדש כי השביתה היתה הכרחית כדי להגיע להישגים שהושגו. "כולנו גאים מאוד בחברי UAW–GM שכבשו את הלבבות והמוחות של אומה שלמה. החברים חשו את התמיכה של כל הקהילה שלהם במהלך נקיטת העמדה החשובה הזאת".

ואכן, עובדים ואזרחים מכל רחבי ארה"ב הצטרפו לשובתי ג'נרל מוטורס מתוך הזדהות וסולידריות. הסנאטורית והמועמדת לשעבר לנשיאות, קריסטן ג'יליברנד, אף צייצה: "תמכו באיגודים".

התמיכה מתחזקת

נראה כי משהו טוב קורה באחרונה לאיגודים המקצועיים בארה"ב, שמילאו בעבר תפקיד מרכזי במדינה, אך במהלך 30 השנים האחרונות היו עדים לקריסה של האידיאולוגיה שלהם ולצניחה במספר החברים.

זינוק בתמיכה ובשיבושי עבודה

על פי סקר מסוף אוגוסט של חברת הסקרים גאלופ, 64% מהאמריקאים תומכים באיגודי עובדים — זינוק של 16% מהשפל שנרשם ב–2009, ואחד הגבוהים שתיעדה גאלופ ב–50 השנה האחרונות.

הנתון הגבוה נרשם 125 שנה אחרי שהנשיא גרובר קליבלנד חתם ב–1886 על חוק שקבע כי "יום העבודה" ("לייבור דיי") יצוין בארה"ב כיום חג חילוני פדרלי, בעקבות התנגשויות בין שוטרים לבין מפגינים למען זכויות עובדים באותה שנה.

עובדי GM השובתים בהפגנה מחוץ למפעל החברה בפלינט, מישיגן
AFP

נתון נוסף שמצביע על התעוררות העבודה המאורגנת בארה"ב פורסם בפברואר על ידי הלשכה לסטטיסטיקה של שוק העבודה, ומראה כי מספר העובדים האמריקאים שהיו מעורבים בשיבושי עבודה, כולל שביתות, ב–2018, היה הגבוה ביותר מבכל שנה מאז 1986. ב–2018 גם נרשם המספר הגבוה ביותר של שיבושי עבודה מאז 2007, עם 20 שביתות גדולות (ב–2017 היו שבע שביתות בלבד).

הנתונים האלה חשובים במיוחד לאור העובדה שבשלושת העשורים האחרונים, חלה ירידה משמעותית במספר השנתי של שביתות בארה"ב, כפי שחלה צניחה בחברות באיגודים המקצועיים. על פי נתונים של משרד העבודה, ב–2018 רק 10.5% מהעובדים האמריקאים היו חברים באיגוד מקצועי. זהו שיעור החברות הנמוך ביותר מאז החלה הלשכה לאסוף נתונים בתחילת שנות ה–80. הנפילה היתה חדה במיוחד במגזר הפרטי: רק 6.4% מהעובדים במגזר הפרטי בארה"ב היו מאוגדים, לעומת 16.8% ב–1983.

העלייה במספר השביתות בשנה שעברה בשילוב הגידול בתמיכה הציבורית באיגודים מקצועיים, מוכיחים כי לא כדאי עדיין להספיד את העבודה המאורגנת בארה"ב.

ההתלהבות המחודשת של העובדים לגבי המעורבות בפעולה קולקטיבית מעניקה אופטימיות לגבי עתיד האיגודים. "המומנטום פועל לטובתנו. התמיכה הציבורית באיגודים נמצאת בשיא של 15 שנה, ונבחרי ציבור ברחבי המדינה מאמצים את ההתאגדות כגורם מפתח לשחרור כלכלה שמיטיבה באופן גורף עם החזקים והעשירים על פני המשפחות העובדות", אמר בינואר לי סונדרס, נשיא הפדרציה האמריקאית של עובדי המדינה, המחוז והרשות העירונית בהודעה רשמית. "האתגר שלנו כעת הוא להקל על האנשים העובדים להצטרף לאיגודים — הדרך היחידה שלהם לזכות בכבוד ובהגינות שמגיעה להם".

צניחה בחברות

יש כמה סיבות להתעוררות הזאת, ובהן סיבות כלכליות כמו הקיפאון בשכר, השחיקה בהטבות על ידי מעבידים כדי למקסם רווחים ויוקר מחיה מרקיע שחקים, אך גם פוליטיות, כמו האידיאולוגיה הניאו־ליברלית שהקצינה יותר ויותר מאז שנות ה–80 והצליחה לסחוט פריון עבודה ורווחים גבוהים יותר מהעובדים בלי לחלוק בהם — ואף שיכנעה את העובדים שהאיגודים הם תאבי הבצע האמיתיים.

ואולם, השחיקה בתנאים והאווירה הפוליטית אינם אחראים לבדם לעלייה בשיעור התמיכה באיגודים. אנשים לא פונים לאיגודים בכל פעם שהמעסיקים שלהם אינם מתייחסים אליהם כראוי. הם חייבים חלופה אמינה.

המורים וסנדרס העלו את הפרופיל

על פי "ג'קובין", רבעון דמוקרטי־סוציאליסטי אמריקאי, גל שביתות המורים שהחל ב–2018 וסחף בין היתר את מדינות מערב וירג'יניה, אוקלהומה, אריזונה, וושינגטון וקליפורניה, העלה את האיגודים לכותרות והפך אותם לראשונה מזה עשורים לרלוונטיים לפלחים גדולים באוכלוסייה.

המורים גם קיבלו בשנה שעברה לראשונה מזה שנים סיקור חיובי מהתקשורת האמריקאית. בשנים הקודמות, בעיצומו של הכיבוש הניאו־ליברלי, המורים ספגו ביקורת חריפה על הקביעות שלהם ועל חוסר היכולת לפטר מורים לא טובים בשל האיגודים, על רקע הדיון הנרחב יותר לגבי בתי הספר הציבוריים שעוצב על ידי תומכי הפרטה ושוברי איגודים. ואולם, ב–2018, לאור התסכול הרב והזעם כלפי המשטר הקפיטליסטי, הצליחו שביתות המורים להעביר את המסר לאנשים כי מה שטוב לאיגודים ולעובדים הוא טוב גם לתלמידים, להורים ולציבור כולו.

שלטי מחאה
MADDIE MCGARVEY / NYT

לפתע נראה כי איגודי המורים, והמורים עצמם, כבר לא נתפשים כבעיה של החינוך הציבורי, וכי העצמתם יכולה להיות הפתרון.

עם זאת, לא מדובר רק בזמן הנכון, אלא גם באדם הנכון. הסנאטור ברני סנדרס — המועמד לנשיאות הכי פרו־איגודים בהיסטוריה של המפלגה הדמוקרטית — השתמש ב-2016 בפלטפורמה העצומה של הקמפיין כדי למתוח ביקורת על אי־השוויון, ולרומם את החשיבות והערך של האיגודים והעבודה המאורגנת. אפילו לאחר שהפסיד בפריימריז, בילה סנדרס את השנים שלאחר מכן בהפצת המסר שלו, כולל הענקת סיוע חומרי לאיגודים במאבקים נגד הבוסים שלהם.

סנדרס משך את הפוליטיקה האמריקאית שמאלה ויצר אווירה פוליטית שתומכת בעובדים. האווירה הזאת היא חלק מהסיבה ששביתות המורים ב–2018 קיבלו תמיכה גדולה מהציבור ומהתקשורת.

אם נחזור לרגע לשביתת הענק בג'נרל מוטורס, בראיון ל"דטרויט פרי פרס" שפורסם ב–23 באוקטובר, מסביר הארלי שייקן, פרופסור ומומחה לעבודה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, כי "השביתה בג'נרל מוטורס נהפכה לסמל של התמונה הגדולה — מסיבה זאת היתה לה כזאת תמיכה גדולה. העובדים האמריקאים חוששים יותר ויותר מאי־הוודאות — וזאת היתה גם התמה המרכזית שעברה כחוט השני בכל השביתות. מה שיש לך כיום, עלול להיעלם מחר. אי־הוודאות הזאת מיתרגמת גם למשפחות שבורות, קהילות מרוסקות וגם למפעלים סגורים. זה הרבה מעבר לג'נרל מוטורס.

"בשיר 'יאנגסטאון' של ברוס ספרינגסטין יש שורה שמסכמת זאת ואומרת, 'עבדתי כאן, נלחמתי במלחמות שלכם, וכעת כשאתם עושים את כל הכסף הזה — שכחתם את שמי'", מסכם פרופ' שייקן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר