גרטה תונברג אשת השנה של טיים - האם הכלכלה העולמית יכולה להגשים את חזונה? - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גרטה תונברג אשת השנה של טיים - האם הכלכלה העולמית יכולה להגשים את חזונה?

הפעילה החברתית בת 16 בלבד, אבל כבר הספיקה להוביל תנועה ענקית של בני נוער ומבוגרים שקוראים לפעול לבלימת משבר האקלים ■ הבעיה היא שבשורה התחתונה אין לו פתרון קל

3תגובות
גרטה תונברג על השער של מגזין טיים

גרטה תונברג היא פעילה חברתית שנבחרה היום (ד') לאשת השנה של מגזין "טיים", אף שהיא רק בת 16. תונברג מובילה תנועה ענקית של בני נוער ומבוגרים, שקוראים לממשלות לפעול בצורה נמרצת לבלום את משבר האקלים המאיים לעבור את נקודת האל-חזור.

ביום שבו היא נבחרה, מתחילה להיסחר בבורסת סעודיה חברת ארמקו, היצרנית הגדולה בעולם של נפט, לפי השווי הגבוה ביותר אי-פעם. אולם ייתכן שהאירוניה כפולה: הנפקת ארמקו נעשתה כשהאוזן כרויה לחזון של תונברג ולמחאה של חסידי איכות הסביבה - ולפיכך שנותיו של הנפט כמלך האנרגיה של העולם ספורות. ההשפעות החמורות של שינוי האקלים ניכרות ברחבי העולם ופוגעות גם בגורמים ובקהילות שהיו תלויות בפעילות הכלכלית שתרמה למשבר האקלים.

מיהי גרטה תונברג?

תונברג, שלמדה פסנתר, בלט ותיאטרון, נולדה בינואר 2003 לאם זמרת אופרה ואב שחקן. יש לה אחות צעירה ממנה בשלוש שנים. לשינוי האקלים נחשפה בבית הספר היסודי, בגיל 11, ובעקבות זאת שקעה בדיכאון עמוק. היא אובחנה בתסמונת אספרגר, חדלה ללכת לבית ספר והפסיקה לאכול במשך חודשים. את המאבק שלה בהתחממות הגלובלית התחילה קודם כל בבית, כשהצליחה לשכנע את משפחתה לעבור לאורח חיים טבעוני ולהימנע מסיוע לתעשיית הבשר המזהמת.

מפגינים נגד משבר האקלים בפרטוריה, בחודש שעבר
AFP

באוגוסט 2018 התפרסמה הפעילה החברתית כשיזמה הפגנה בנושא זה ליד בניין הפרלמנט השוודי. בעקבות זאת, בנובמבר 2018 נשאה דברים בוועידת TED בשטוקהולם. פעולותיה של תונברג העניקו השראה לרבבות תלמידי בתי ספר ברחבי העולם. היא הובילה את מאבק התלמידים לצדק אקלימי, וייסדה את "שביתת האקלים", תנועה המעודדת בני נוער להיעדר מבתי הספר בימי שישי במחאה על אדישות הממסד לנושא. "אנחנו בתחילתה של השמדה המונית, וכל מה שאתם יכולים לדבר עליו הוא כסף, וסיפורי אגדות על צמיחה כלכלית נצחית", היא אמרה.

האקטיביסטית הצעירה לא הסתפקה רק בהובלת השביתות בבתי הספר ובמחאות המוניות, אלא דאגה להשמיע את עמדותיה גם בפורומים כלכליים ופוליטיים. היא התעמתה עם פוליטיקאים על התמודדותם עם משבר האקלים, ועם בעלי ההון שצפויים להיפגע משינוי המצב. בינואר 2019 הוזמנה לשוחח עם משתתפי הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, ובספטמבר נאמה בוועידת האקלים של האו"ם. אל מטה האו"ם  בניו יורק היא הפליגה במפרשית, במטרה להימנע מטיסה ולהפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלה. ב-12 החודשים שקדמו לנאומה של תונברג בפסגת האקלים באו"ם, פורסמו 850 מאמרים בעיתונים בארה"ב עם המילים "שינוי אקלים" בכותרת. 44% עסקו בכלכלה.

השנה נבחרה תונברג על ידי כתב העת "טיים" לאחת מ-100 המשפיעים בעולם. היא הצליחה לרתום את האפיפיור למלחמתה וקיבלה ממנו את ברכת הדרך. בנוסף, היא היתה מועמדת לפרס נובל לשלום ל־2019.

האם חזונה של תונברג יחזיר אותנו לאחור?

משבר האקלים נגרם משריפת מיליארדי טונות של דלק מאובנים בתהליך יצירת חשמל לתעשייה ולשימוש פרטי - לצורכי תחבורה וחימום - ובשנים האחרונות גם לצורכי מחשוב. על פניו, אם נקשיב לחזון של תונברג, נצטרך לשוט בספינות מפרש ליעדים שמעבר לים, מטוסים ידממו, מטענים לא יוטסו או יוסעו והכלכלה העולמית תחזור לימים לפני המהפכה התעשייתית. מאחר שלא ניתן להשיב את גלגלי ההיסטוריה לאחור, צריך לבחון את חזונה של תונברג, ועמדותיה על על כסף וכלכלה, ומה ההיתכנות הכלכלית של תוכניתה למאבק באקלים.

מחאת אקלים בבלגיה
Francisco Seco/אי־פי

משבר האקלים פוגע בכולם - אבל במיוחד בחלשים

משבר האקלים משפיע על כולם  - אולם יש עדויות לכך שהוא משפיע יותר על עניים ואנשים שחיים בשולי החברה ובקרב כלכלות מתעוררות ולא מפותחות. אין ספק שאינטרסים כלכליים רבים פועלים כיום לבלום את חזונה של תונברג - תעשיות מזהמות במקומות שאין בהם אוכלוסיות חזקות שיכולות למנוע אותו. במקומות שבהם פרנסת האוכלוסייה המקומית תלויה בתעשיות שפוגעות בסביבה, כמו ברזיל ואינדונזיה, אין תמיכה פוליטית בחזונה של תורנברג, גם אם השקעת מחשבה וכסף מצד ממשלות תניב חלופות.

בארה"ב, אוכלוסיות של כורי פחם ועובדים אחרים התלויים בתעשייה המזהמת, בחרו להצביע לדונלד טראמפ לאחר שהילרי קלינטון הבטיחה להשבית את מפעליהם. בפועל, טראמפ לא השיב מכרות פחם ותחנות כח פחמיות לפעולה.

דרכים לפעולה

ראשית, כמה באמת עולה לעולם משבר האקלים. האם ייתכן שמחירו כבד יותר מהצמיחה הכלכלית שמיוצרת בפעילות שפוגעת בסביבה? כך לפחות טוענים חוקרים בעולם, שבדקו את יחסם של משקיעים מוסדיים למידע על סיכוני אקלים, וגילו שהם רחוקים מלהשביע רצון. הבעיה היא שללא מידע מספק, קשה לפעול בצורה שתניב תוצאות רצויות.

בספטמבר פירסם אקונומיסט גיליון שלם שמוקדש לשאלת המאבק במשבר האקלים. הוא אמר כי הפחתת התלות הכלכלית בפליטת מזהמים היא משימה עצומה, שכדי להצליח בה יש צורך במהפכה כוללת.

אקונומיסט, מגזין הנוקט בגישה כלכלית ליברלית שמרנית במקצת, טוען שאין צורך לסרס את הקפיטליזם כדי להילחם במשבר האקלים. עם זאת, במגזין ציינו כי כלכלת השוק לא עשתה הרבה כדי לשנות את התהליכים שזירזו את התחממות כדור הארץ. כמעט מחצית מגזי החממה מעשה ידי אדם, נפלטו לאוויר אחרי 1990, בתקופה שבה מדענים כבר התחילו להזהיר ממשבר האקלים וקראו לפעולה משותפת של ממשלות העולם.

גרטה תונברג נושאת דברים בהפגנה במדריד, ביום שישי. ערכה ביקור קצר בוועידה והשתתפה בהפגנה
JAVIER BARBANCHO/רויטרס

בעשור האחרון נרשם זינוק בהשקעות בטכנולוגיות ירוקות. לפי נתונים של בלומברג NEF, מאז 2010 זרמו השקעות בשווי של יותר מ-2.6 טריליון דולר לשם מעבר לאנרגיה נקייה, אולם מאז שבוטלו הסובסידיות על אנרגיה ירוקה, המשקיעים זהירים יותר וההשקעות פחתו, אף שרבים מהם שוקלים לשוב ולהשקיע בתחום.

לפי אקונומיסט, דווקא למיליארדרים ולמשקיעים הגדולים יש תמריצים להשקיע במאבק במשבר האקלים. במזגין התייחסו למיליארדרים בולטים שבהשקעותיהם נכללות תעשיות כמו מכוניות חשמליות, ייצור חשמל באמצעות טורבינות רוח, תעשיות שמבשילות במהירות, כמו רשתות מתח גבוה וייצור תחליפי בשר, ורעיונות שרחוקים מיישום, כמו ייצור מוצרים שימושיים מהפחמן שנפלט לאוויר.

מה אומרים הכלכלנים שתומכים במאבק האקלימי?

פרופסור דיוויד ברש מאוניברסיטת וושינגטון משווה את הצמיחה הנצחית, שעליה דיברה תונברג, לתרמית פונזי. המערכת הכלכלית הזו, הוא אומר, מבוססת על האשליה שתמיד אפשר יהיה לשלם בעתיד על ניצול (לרעה של המשאבים הטבעיים), ככל שנמשיך לנצל אותם. הכלכלנית ג'ולייט שור מזהירה מפני הידלדלות המשאבים והשלכותיהם על צמיחה כלכלית. "תהיה מכת נגד.. כפי שקורה עכשיו עם מערכת האקלים, האוקיינוסים והיערות". נעמי קליין, הפעילה החברתית ומחברת "נו לוגו" כתבה: "המערכת הכלכלית והמערכת הפלנטרית שלנו נמצאות עכשיו במלחמה".

יש כלכלנים שטוענים שהעולם סובל מקיבעון לגבי צמיחה כלכלית, מאז אמצע שנות ה-20. ביל מקיבן ופיטר ויקטור טוענים שהרדיפה אחר צמיחה כלכלית הובילה לא רק לפגיעה בסביבה, אלא גם לגידול באי-שוויון, אי-ביטחון כלכלי ואומללות.

בשורה התחתונה אין פתרון קל. יש יותר מדי אינטרסנטים לכאן ולכאן. חברות נפט מבטיחות ללכת לכיוון ירוק - וגוזרות על כך קופון בשוק המניות. בפועל, הן רחוקות מלהפסיק לפגוע בכדור הארץ והאקלים. בוועידת האקלים במדריד הוצגו פרסומים יותר ויותר פסימיים על מצב האוקיינוסים ומערכות אקולוגיות אחרות.  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר