לבוחרים בארה"ב דווקא אכפת מהכלכלה - והרפובליקאים משלמים את המחיר - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לבוחרים בארה"ב דווקא אכפת מהכלכלה - והרפובליקאים משלמים את המחיר

מחקר חדש מראה שמלחמת הסחר והניסיונות של ממשל טראמפ לפגוע באובמה קייר עלו לרפובליקאים 15 מושבים בבית הנבחרים בבחירות האמצע ב-2018 ■ מחברת המחקר: "אם מלחמת הסחר תימשך, השלכות שליליות כמו האטה בצמיחת השכר וירידה ביצוא יורגשו עוד יותר ב-2020"

2תגובות
דונלד טראמפ וחברי קונגרס
Carolyn Kaster / AP

"זאת הכלכלה, טיפש", היתה סיסמת הקמפיין לנשיאות של ביל קלינטון ב–1992, שהתייחסה להשפעה הקריטית של מצב הכלכלה על הכרעתו של הבוחר האמריקאי. כשקלינטון החליף את ג'ורג בוש האב ב–1992, השכר הריאלי בארה"ב סבל מסטגנציה וכמה חודשים לפני הבחירות האבטלה הגיעה לשיא. ואכן, קלינטון גזל מבוש את כהונתו השנייה. אלפי מחקרים שנכתבו מאז על "ההצבעה הכלכלית", הפכו את מה שנחשב בעבר לאינסטינקטים של סוקרים לתורה פוליטית.

הפוליטיקה השתנתה מאז, וכיום הדיונים הסוערים נסובים על סוגיות של זהות ותרבות (פתיחות למהגרים, סחר חופשי, חוקיות של הפלות או חדרי שירותים לטרנסג'נדרים, למשל) ופחות על סוגיות כלכליות. לעתים אף נראה שלבוחרים כבר לא אכפת מהכלכלה. אלא שמחקר חדש בבית הספר למינהל עסקים טאק באוניברסיטת דארטמות', שפורסם בחודש שעבר תחת הכותרת Did Trump’s Trade War Impact the 2018 Election? מצא שהמפלגה הרפובליקאית הפסידה יותר מתריסר מושבים בבחירות האמצע ב–2018 בגלל שתי סוגיות כלכליות: מלחמת הסחר וביטוח הבריאות.

הסובסידיות לא עשו את העבודה בקלפיות

לדברי אמילי בלאנשרד, פרופסור לכלכלה בדארטמות', ועמיתת מחקר ב–CEPR - המכון לחקר המדיניות הכלכלית, "המחקר התמקד בשוק העבודה המקומי, ומצא כי מלחמת הסחר של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שינתה את דפוסי ההצבעה לרעת המועמדים הרפובליקאים בבחירות האמצע לקונגרס ב–2018 בהשוואה לבחירות לנשיאות ב–2016. זאת בעיקר באזורים חקלאיים, שנפגעו בצורה הקשה ביותר ממכסי הגמול - בעיקר מצד סין. באזורים אלה התמיכה ברפובליקאים בבחירות האמצע נפלה - והסובסידיות שהעניק טראמפ לחקלאים לא קיזזה את ההשפעה השלילית, כפי שחשבו שיקרה.

פרופסור לכלכלה בדארטמות', אמילי בלאנשרד
Tuck at Dartmouth

"המכסים שהטיל טראמפ על מדינות אחרות לא הביאו לצמיחה בתמ"ג האמריקאי. כשתירגמנו את ההערכות שלנו לתוצאות ההצבעה בקונגרס, התברר שמלחמת הסחר אחראית לכך שהרפובליקאים הפסידו בנובמבר 2018 חמישה מושבים (מתוך 40 שהפסידו באופן כללי) בבית הנבחרים. סוגיה נוספת שמדדנו את השפעתה בבחירות האמצע היא שירותי בריאות. מצאנו שבמחוזות שבהם חל גידול במספר המבוטחים בעקבות חוק "הגנת החולה וטיפול בר השגה" ((ACA, הידוע בכינויו אובמה קייר ועבר ב–2010, הרפובליקאים נפגעו הכי קשה. העמדה הרפובליקאית בנושא עלתה להם באובדן של שמונה מושבים, והבליטה את החשיבות שהבוחרים מייחסים לנושא ביטוח הבריאות.

"מלחמת הסחר, בשילוב החששות של הבוחרים מניסיונות של ממשל טראמפ לבטל או לצמצם את אובמה קייר, שינו את דפוסי ההצבעה של מספיק בוחרים במחוזות קריטיים, וגרמו לרפובליקאים לאבד בבחירות האמצע 15 מהמושבים בבית הנבחרים. עבור המפלגה הרפובליקאית, באופן כללי המכסים היו חדשות רעות", אומרת בלאנשרד בראיון טלפוני בשבוע שעבר, שנערך לפני החתימה על השלב הראשוני של הסכם סחר בין ארה"ב לסין, לפני כשבוע.

ברק אובמה (מימין) ודונלד טראמפ
J. Scott Applewhite / POOL/רו

על פי המחקר, הפגיעה של מכסי הגמול בהישגי הרפובליקאים בבחירות התמקדה במחוזות החלוקים ביותר מבחינה פוליטית (מחוזות מתנדנדים שבהם תוצאות הבחירות ב–2016 היו הצמודות ביותר), כמו גם במחוזות שבהם טראמפ הפסיד בפער קטן בהצבעה הפופולרית ב–2016, ובמחוזות שנפגעו בצורה הקשה ביותר ממכסי הגמול שהוטלו על תוצרת חקלאית אמריקאית על ידי שותפות הסחר של ארה"ב, קנדה, מקסיקו והאיחוד האירופי, ובעיקר על ידי סין.

סובסידיות חקלאיות בשווי 12 מיליארד דולר שטראמפ העניק ב–2018 לחקלאים כדי לפצותם על ההשלכות השליליות של מכסי הגמול שיפרו במקצת את המצב. אלא שהן לא הספיקו כדי 'לקנות בחזרה' מושבים או להגדיל את מספר המושבים לרפובליקאים בבחירות האמצע", מציינת בלאנשרד.

הבעיה, לדבריה, היא שחקלאות היא מגזר מגוון. מעבר למגדלי הסויה, שמצוקתם כיכבה בכותרות, המכסים הסיניים פגעו באופן חריף גם במגדלי לובסטרים במיין, מגדלי דובדבנים בצפון מערב ארה"ב, מגדלי שקדים בקליפורניה, יצרנים של מוצרי חלב - ובעיקר מגדלי חזירים.

"הסובסידיות החקלאיות חולקו בעיקר למגדלי הסויה במערב התיכון, שממילא מצביעים לרפובליקאים באופן מסורתי, ולכן תרומתן האלקטורלית למפלגה היתה מוגבלת", מסבירה בלאנשרד.

מאזן הסחר החקלאי של ארה"ב נפל

האם ניתן להסיק מתוצאות המחקר שלסין יש יכולת ממשית להשפיע על זהות הנשיא שייבחר בארה"ב ב–2020?

"המחקר מראה שלמלחמת הסחר יש השפעה על דפוסי ההצבעה, כלומר - לבוחרים אכפת מההשפעותיה. אך איני יודעת מה זה אומר מבחינת הבחירות ב–2020. אני מעדיפה לנקוט משנה זהירות, ולומר שאם מלחמת הסחר תמשיך, איני רואה סיבה לכך שההשפעתה לא תורגש גם ב–2020 ולאחר מכן. ההשלכות השליליות שלה - כמו האטה בצמיחת השכר וירידה ביצוא - צפויות להתחזק, והן יורגשו יותר בקרב העובדים. בעיקר אם שיעור המכסים ימשיך לעלות".

אך אין עוררין על כך שעמדתו של טראמפ כמתנגד לגלובליזציה פוגעת בארה"ב.

"הכלכלה האמריקאית במצב טוב, למרות ההשפעות שליליות של מלחמת הסחר. מכסי הגמול מכבידים על הכלכלה, ומנגד, הירידה החדה במס החברות כחלק מרפורמת המיסוי שהוביל טראמפ ב–2017, מלבה את הפעילות הכלכלית. עם זאת, בטווח הארוך אנחנו מצפים שחוסר הוודאות שנובע ממלחמת הסחר יכביד על התוצאות העסקיות של חברות אמריקאיות. אנחנו רואים שההשקעות העסקיות בארה"ב כבר נמצאות בירידה, וההשלכות יורגשו בעתיד".

כיצד בדיוק משתלבת רפורמת אובמה קייר במחקר?

"מצאנו שהתמיכה ברפובליקאים נפלה באופן שיטתי במחוזות שבהם הכיסוי של הביטוח הבריאותי התרחב בשנים האחרונות בצורה משמעותית בעקבות אובמה קייר. זה מבהיר עד כמה המדיניות הרפובליקאית בנושא ביטוח הבריאות פעלה נגד המועמדים של המפלגה - כסוגייה מרכזית בבחירות.

"על פי המחקר, מלחמת הסחר אחראית ל–10% מהירידה הארצית בשיעור הקולות שהוענק למועמדים הרפובליקאים בין 2016 ל–2018. לשם השוואה, מדיניות הבריאות היתה אחראית ל–20% מהירידה בתמיכה ברפובליקאים ברמה הארצית. שתי הסוגיות תרמו ל'גל הכחול' הדמוקרטי שהופיע לקראת הבחירות ב–2018, אז איבדו הרפובליקאים בסך הכל 40 מושבים בבית הנבחרים - ואיבדו את הרוב שלהם".

התועלת הכלכלית גוברת על אידיאולוגיה

על פי ספרו של פרופ' ג'ונתן מצל, שיצא לאור באפריל - "Dying of Whiteness How the Politics of Racial Resentment is Killing America's Heartland", הבחירות הפוליטיות של אמריקאים לבנים ממעמד העובדים ומעמד הביניים במיזורי, טנסי וקנזס - מדינות המערב התיכון שבשלושתן ניצח טראמפ בבחירות לנשיאות ב–2016 - "נובעות מאידיאולוגיה של גזע". לדברי מצל, הרפובליקאים האלה מעדיפים למות בגין בעיות בריאותיות לא מטופלות, ובלבד שלא יצטרכו לסבסד ביטוח בריאותי לשחורים.

הפגנה בארה"ב נגד התוכנית לביטול אובמה-קייר
בלומברג

אם אידיאולוגיה, או דעה אישית, מניעה דפוסי הצבעה, למשל בנושא ביטוח הבריאות - איך אפשר למדוד את זה?

"המחקר שלנו כולל בחינה של הרבה מניעים להצבעה של אנשים. אפשר למדוד הרבה מהם: למשל דמוגרפיה, או דפוסי הצבעה בעבר. מה שגילינו הוא שלמרות האידיאולוגיה הקיצונית אפשר לזהות דפוס חזק: מחוזות שבהם שיעור האוכלוסייה שמכוסה בביטוח בריאות גדל אחרי החקיקה של ACA ב–2010, נעו באופן עקבי לכיוון הדמוקרטי. כלומר, לאנשים אכפת, והם מענישים רפובליקאים או מתגמלים דמוקרטים בבחירות בהתאם למדיניות שלהם בנושא ביטוח בריאות - גם כשההטייה האידיאולוגית שלהם שונה.

"היחס לאובמה קייר נהפך בשנים האחרונות משלילי ברובו לחיובי ברובו. כלומר, ממעמסה אלקטורלית על הדמוקרטים החקיקה הזו נהפכה לנכס אלקטורלי. מחקרים במדעי המדינה הראו שהאופן שבו שאנשים חושבים על נושא או יוזמה כלשהי לפני שהיא מעוגנת בחוק, משתנה אחרי החקיקה. גם במקרה של אובמה קייר: לפני שרפורמת הבריאות עברה אנשים אמרו שיצביעו על פי אידיאולוגיה והשתייכות מפלגתית.

"לפני 2016, רבים אמרו שהם לא תומכים ב–ACA. אך ברגע שהמדיניות יושמה, ובמיוחד כשמדובר במדיניות רווחה, אנשים שינו את דעתם. הם מתחילים להצביע פחות על פי אידיאולוגיה ויותר על פי האינטרס האישי־כלכלי שלהם. אולי זה הגיוון או ריבוי הדעות במקומות שבהם ראינו שינוי, במחוזות המתנדנדים, הרי במחוזות עם רוב דמוקרטי או רפובליקאי מובהק חלה הסכמה כללית בדרך כלל. אולי זאת נקודת האור שעולה מהמחקר - שלבוחרים כן אכפת מהכלכלה ומההשלכות של ממלחמת הסחר - המשבשות את חייהם באופן מקומי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר