משבר היסטורי? "2019 היתה שנת הליהמן ברדרס של תעשיית היהלומים" - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משבר היסטורי? "2019 היתה שנת הליהמן ברדרס של תעשיית היהלומים"

שינויים בהעדפות הצרכנים, ירידה בביקוש ליהלומי גלם, עודף היצע שהוביל להורדות מחירים משמעותיות, מחנק אשראי, שינויים פנימיים בתעשייה וגורמים גיאופוליטיים - כל אלה השפיעו לרעה על תעשיית היהלומים העולמית - והישראלית

8תגובות
עובד של החברה הרוסית אלרוסה בוחן יהלום
בלומברג

ב-18 ביולי 2019, אנגלו אמריקן, החברה האם של ענקית היהלומים דה בירס, חתכה את תחזית ייצור היהלומים שלה לשנה כולה ל-31 מיליון קראט, לעומת הערכה קודמת של עד 33 מיליון קראט. ב-2020–2021, מעריכה החברה כי תכרה מיליון קראט פחות - כ-1% מתפוקת היהלומים הגלובלית.

אמנם ההשפעה של תחזית כזאת היא זניחה בשוק שהתפוקה הגלובלית שלו ב-2019 הוערכה ב-143 מיליון קראט, אך האזהרה היוותה תזכורת חשובה למאמצים שעושה התעשייה כדי להגן על עצמה באווירה שנגועה בהיצע עודף וביקוש חלש.

2019 היתה אחת השנים הגרועות של תעשיית היהלומים הגלובלית והישראלית. תיאורים כמו "משבר", "אסון" ו"מיתון חמור מזה של 2008" נזרקו לאוויר, בעוד חוסנה של התעשייה השמרנית עמד למבחן לאור שינויים בהעדפות הצרכנים, ירידה בביקוש ליהלומי גלם, היצע עודף שהוביל להורדות מחירים משמעותיות, מחנק אשראי, שינויים פנימיים בתעשייה וגורמים גיאופוליטיים שהשפיעו לרעה על המסחר באבנים היקרות - ממלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, לתנודתיות בשוקי המניות ועד למחאות בהונג קונג.

לדברי פול זימניסקי, מייסד חברת דיימונד אנליטיקס בניו יורק, "אף שהסנטימנט הכללי בתעשייה הוא עגום, האתגרים הנוכחיים קשורים יותר להיצע העודף מאשר לביקוש חלש יותר בקרב הצרכנים, ונראה שהבעיות העיקריות נטועות בשינויים פנימיים שעוברים על התעשייה, כמו התייעלות של שלבי הייצור והמסחר (Midstream).

"עם זאת, התעשייה מתקרבת לסופו של תהליך שינוי לאחר צמצום מלאים במשך כל השנה. נראה כי השחקנים החזקים ישרדו בתעשייה יעילה יותר שבסיסה יציב יותר ממה שהיה במשך שנים - אולי זאת הגרסה של תעשיית היהלומים למגזר הפיננסי בארה"ב לאחר קריסת בר סטרנט וליהמן ברדרס ב-2008–2009", אמר זימניסקי ל-TheMarker.

מכרה יהלומים של דה ברס בדרום אפריקה
בלומברג

מה קרה ב-2019, והאם זה כה חמור כמו שזעקו הכותרות?

"2019 היתה מאכזבת אבל לא הייתי מכנה אותה 'אסון'. התעשייה התמודדה עם שלושה מכשולים עיקריים. הראשון היה התנודתיות שהתחזקה בשנים האחרונות, מאז שהמונופול של ענקית היהלומים דה בירס פורק, והענף התחיל לפעול על פי כוחות השוק של היצע וביקוש", אמר זימניסקי.

"מוכרים חדשים נכנסו - והתחרותיות עלתה"

שוק היהלומים במאה ה-20 נשלט רובו ככולו על ידי חברת דה בירס. החברה שלטה בהיצע הגלובלי, בהפצה ואף קבעה את מחירי היהלומים. עם זאת, כשמכרות חדשים החלו לפעול ברוסיה, אוסטרליה וקנדה, דה בירס, ששלטה על המכרות בדרום אפריקה מאז המאה ה-19, התקשתה כבר לשמור על השליטה בהיצע. במקביל, המכרות החלו להתנתק בהדרגה מהקרטל של דה בירס, והחברה היתה עדה לצניחה בנתח השוק שלה משיא של 90% בשנות ה-80 ל-60% בשלהי שנות ה-90.

בתחילת שנת 2000, דה בירס שינתה אסטרטגיה והחלה לקדם חנויות קמעוניות ומותגים משלה לעומת ההתמקדות בשליטה בהיצע יהלומי הגלם בעולם. ב-2005, החברה מכרה את המלאים שלה ואיפשרה ליהלומים להיסחר על פי כוחות השוק. ב-2011 דה בירס מכרה את נתח השליטה בה לענקית הכרייה אנגלו אמריקן.

כל מה שנוצץ

"כתוצאה מהשינוי במעמד של דה בירס, בשנים האחרונות נכנסו מוכרים חדשים לשוק וחלה עלייה בתחרותיות, מה שמשפיע גם כן על מחירי היהלומים ועל הרווחיות", הסביר זימניסקי.

גורם אחר שהשפיע על התעשייה בשנה שעברה היה, לדברי זימניסקי, מחנק האשראי בהודו.

להודו יש תפקיד מרכזי בענף היהלומים הגלובלי. היא אחד ממרכזי הליטוש הגדולים בעולם וקנתה את שמה כבעלת מלאכה זולה ופשוטה. בנוסף, עם התעשרותו המואצת של מעמד הביניים, גדל בהודו גם הביקוש לתכשיטים המשובצים יהלומים, והמדינה נהפכה למרכזית בתחום.

עם זאת, השילוב של מכירות חלשות של יהלומים מלוטשים והיצע עודף גרמו ב-2019 לירידה של 30% ביצוא הנקי של יהלומים של הודו. על פי זימניסקי, הודו חוותה את הירידה החדה ביותר ביצוא יהלומים בשל המטבע המקומי החלש וסוגיות נזילות, כתוצאה מהחלטת הבנקים במדינה להפסיק להעניק אשראי ליצרניות היהלומים בשל צבירת חובות גבוהים.

הונאה בסך 2 מיליארד דולר של ענקי התעשייה ההודים ניראב מודי ומהול צ'וקסי מילאה גם היא תפקיד בצמצום אספקת האשראי לתעשייה ב-2019.

יהלום בידו של עובד חברת אלרוסה הרוסית
בלומברג

תעשיית יהלומים הגלובלית מאופיינת במינוף־יתר ושקועה בחובות גדולים. לאחר שנהנתה ממימון עצום שהוביל לזינוק במחירים, ולא תרם למחקר ופיתוח, לערך מוסף או לצמיחה בת קיימא, היתה עדה התעשייה לבועה, ומחירי היהלומים המלוטשים החלו לצלול ב-2011. המימון לתעשייה התחיל להתכווץ, ומחירי היהלומים מצויים מאז במגמת ירידה.

אתגר נוסף שעמו התמודד ענף היהלומים הגלובלי ב-2019 היה ההשלכות של מלחמת הסחר שמתנהלת בין שני השווקים הגדולים של תעשיית היהלומים, ארה"ב וסין. בארה"ב, ההאטה בתעשייה נגרמה בגין שלוש סיבות: ירידה בביטחון הצרכנים, ירידה בתיירות הסינית שפגעה במכירות בשוק מוצרי היוקרה והמכסים בסך 15% שהטיל ממשלו של הנשיא דונלד טראמפ על תכשיטים סיניים.

עד כמה המצב הגיאופוליטי בעולם משפיע על התעשייה?

זימנסקי: "יש לכך השפעה, אבל לא הייתי אומר שאלה הן הסיבות העיקריות לאתגרים בתעשייה. בעבר התעשייה היתה מרוכזת מאוד והיה קל יותר לשלוט בהיצע מול הביקוש, אבל כיום מדובר בשוק מבוזר שמונע מכוחות שוק, ויש יותר תנודתיות.

"דווקא ב-2019 סין היתה השוק החזק ביותר בתעשייה. הנפגעת העיקרית היתה הונג קונג - שמייצגת 5% מהביקוש העולמי ליהלומים - שחוותה מחאות אזרחיות חסרות תקדים ב-2019. כמובן שאם וירוס קורונה ילווה אותנו עוד זמן רב, תהיה לכך השפעה גדולה בהרבה על הביקוש ועל ההיצע. בסין החנויות סגורות, מאות מיליוני אנשים נתונים בעוצר, ואם זה יימשך חודשים זה ישפיע משמעותית על תעשיית היהלומים".

פול זימנסקי
Reuters

דור המילניום גילה את יהלומי המעבדה

2019 תיזכר גם כשנה שבה יהלומי מעבדה, שמיוצרים כחלופה לא יקרה לאבנים כרויות למטרות תעשייתיות, הצליחו לחדור למגזר הקמעונות, הודות ללקוחות בני דור המילניום והעדפות הצריכה המשתנות שלהם.

על פי דו"ח התעשייה הגלובלית ליהלומים ל-2019 של חברת הייעוץ הבינלאומית ביין אנד קומפני, שוק יהלומי המעבדה צמח ב-15%–20% ב-2019. היצרניות ההודיות והסיניות היו האחראיות לגידול, בסיוע הפער במחירים בין יהלומי מעבדה ויהלומים כרויים, וקמפיינים שתומכים ביתרונות "הירוקים" של יהלומי המעבדה.

אפילו ענקית היהלומים הכרויים, דה בירס, נכנסה לשוק יהלומי המעבדה ב-2018 עם השקת המותג "לייטבוקס". כפי שאמרה אוליה לינד, שותפה בביין אנד קומפני, "יהלומי מעבדה הם כאן כדי להישאר".

האם יהלומי מעבדה מהווים איום על יהלומי הגלם?

גם בבורסה הזוהר מתעמעם

"מוקדם מדי מכדי לדעת עד כמה גדול יהיה שוק יהלומי המעבדה. כיום הוא מייצג פחות מ-1% מתכשיטי היהלומים. אני חושב שהמחיר של יהלומים במעבדה ימשיך לרדת משום שאין כאן את אלמנט הנדירות. בעיני הצרכנים מחיר זול מתפרש כתכשיט שאינו איכותי במיוחד. התפישה הזאת יכולה להבדיל את המוצר כך שלא יתחרה ישירות עם יהלומים טבעיים. במקרה הזה, השיווק ימלא תפקיד גדול בעיצוב תפישת הצרכנים לגבי יהלומי המעבדה, אך איני רואה תרחיש שלפיו הם יגיעו לנתח של 50% משוק היהלומים".

יהלומים "ירוקים"

סיבה נוספת להתחזקות של יהלומי מעבדה היא המיקוד על קיימות, רווחה וסביבה. גם הצרכנים וגם הקהילה המקצועית רוצים שקיפות בשרשרת האספקה כדי להבטיח שהיהלומים הטבעיים נכרים באופן אחראי ומיוצרים בתהליך שאינו פוגע בסביבה.

הנזק הסביבתי שנגרם בשל כריית יהלומים אינו מסתכם בפליטות פחמן. כריית יהלומים נקשרה לזיהום של מקורות מים שבה משתמשים מקומיים בשל הזליגה של מים חומציים מהמכרות. כריית יהלומים גם גרמה להרס של אזורי מחיה בקנדה, בין השאר. ב-2016, "וול סטריט ג'ורנל" דיווח כי דה בירס הרגה יותר מ-18 אלף דגים כשרוקנה אגם בקנדה למטרות כרייה. בהודו, מכרות יהלומים הואשמו בסיכון אוכלוסיות של ברדלסים ועוד.

פעילות הכרייה מסתמכת גם על עובדים שמשתכרים שכר נמוך בתנאים לא בטוחים ועל הפרות אחרות של זכויות אדם.

מכרה של אלרוסה ברוסיה
Bloomberg

מנגד, גם יהלומי המעבדה אינם חפים מפגיעה בסביבה. נציבות הסחר הפדרלית בארה"ב אף הזהירה את היצרניות להיזהר כשהן ממתגות את עצמן כ"ידידותיות לסביבה" בלי שיש בידיהן ראיות לתמוך בטענה הזאת.

על פי דו"ח של מורגן סטנלי מ-2016, עד 2020 יהלומי מעבדה יהיו 7.5% משוק היהלומים העולמי בשל הרצון של אנשים לרכוש מוצרים שנוצרו בצורה אתית, מבלי לפגוע הרבה בסביבה.

סקר מינואר של mvi marketing, חברת מחקר לשוק מוצרי יוקרה, מצא כי צרכנים בני דור המילניום מביעים עניין גובר ביהלומי מעבדה, וכי 70% מהם ישקלו לרכוש טבעת אירוסים משובצת יהלום מעבדה, עלייה של 13% לעומת 2018.

עד כמה גרועה ההשפעה של תעשיית היהלומים על הסביבה?

"כריית יהלומים היא כמעט צורת הכרייה הנקייה ביותר כי פשוט מרסקים את הסלעים, ואין צורך בשימוש בכימיקלים כדי להוציא את חומר הגלם. ההשפעה הסביבתית מתבטאת יותר בתעשייה מסביב, ספינות, משאיות, מתקני עיבוד שדורשים אנרגיה, כך שלא מדובר בעסק של אפס פליטות פחמן. מבחינה חברתית וכלכלית, היתרונות של מכרות יהלומים לכלכלות מקומיות, למשל בוצוואנה, היו עצומים. המדינה האפריקאית הצליחה להשתמש בהכנסות מיהלומים להתפתח, לבסס חינוך ציבורי, בריאות ציבורית ועוד, והיא כיום המדינה בעלת הדירוג הגבוה ביותר באפריקה.

עובדים של אלרוסה
בלומברג

"מבחינת הסביבה, דווקא ייצור של יהלומי מעבדה דורש אנרגיה רבה. חברות משתמשות בעיקר בדלקי מאובנים כדי לייצר את היהלומים במעבדות, כך שהם אינם ידידותיים לסביבה כפי שחושבים".

על פי דו"ח בנק ABN AMRO ההולנדי מינואר, אם יצרניות יהלומי המעבדה רוצות להיות סביבתיות, עליהן להשתמש במקורות של אנרגיה מתחדשת. כמובן שאם יהלומים טבעיים ירצו להתחרות בהם מבחינת קיימות, יהיה על חברות הכרייה לבצע שינויים גדולים הרבה יותר בשיטות הכרייה שלהן כדי להיחשב סביבתיות.

רוסיה מהמרת על יהלומי הגלם

דווקא רוסיה, יצרנית היהלומים המובילה בעולם במונחי היקף, ממשיכה להמר על יהלומי גלם. ב-2018, רוסיה כרתה יותר מ-43 מיליון קראט - כ-30% מהתפוקה העולמית (לשם השוואה, היצרנית השנייה בגודלה בעולם, בוצוואנה, כרתה 24.3 מיליון קראט).

בתוך רוסיה, חברת היהלומים אלרוסה היא יצרנית היהלומים הגדולה בעולם לפי היקף. ב-2018 היא כרתה 36.7 מיליון קראט, ואנליסט בבנק הרוסי אלפה־בנק אף אמר ל"אקונומיסט" בספטמבר כי, "אנחנו יודעים מהי אלרוסה: יצרנית טהורה של יהלומי גלם".

יצרניות היהלומים הגדולות

גם אלרוסה מתמודדת עם אותם אתגרים שעמם מתמודדות יצרניות אחרות בענף, ובהם התחזקות יהלומי המעבדה. עם זאת, בראיון ל"אקונומיסט" בספטמבר, אמר מנכ"ל אלרוסה, סרגיי איוונוב, כי אינו מתכוון להיכנס לשוק יהלומי המעבדה. הוא סבור כי מקור היהלום חשוב - וכי בעבור קונים רבים, יהלומי המעבדה לעולם לא יחליפו את היהלום הגולמי. הדורות הבאים, מקווה אלרוסה, יחשבו על היהלומים של רוסיה כמו שהם חושבים על הקוויאר, הוודקה והבלט הרוסי; נצחיים וטהורים.

לדברי זימניסקי, "בשורה התחתונה, אם הלקוח מעוניין ביהלום ידידותי לסביבה, ההמלצה שלי היא לקנות יהלומים משומשים מיד שנייה, משום שזאת הדרך הידידותית ביותר לסביבה. שוק הווינטג' אמנם קטן יחסית, אך זה תחום שיש בו אפשרויות צמיחה בתעשייה".

מה התחזית שלך לעשור הקרוב?

"עתיד הביקוש הצרכני ליהלומים בעולם אינו ודאי, לאור ההשפעות הפוטנציאליות של מלחמת הסחר, המתיחות עם איראן, המחאות בצרפת והריבית השלילית באירופה. הצמיחה אינה נהדרת, אך נראה כי תישאר חיובית.

"ארה"ב שמייצגת את שוק הצרכנים הגדול של התעשייה לתכשיטי יהלומים תמשיך ליהנות משוק המניות ששובר שיאים כל העת - מה שתומך בסנטימנט הצרכנים הכה חשוב.

הרכב מולוקולרי של יהלום
בלומברג

"בטווח הארוך, ייצור יהלומי גלם בעולם צפוי לרדת עד 2021 לפחות. בנוסף, המלאי בחברות הייצור והמסחר ממשיך להתמתן ומתקרב לרמות נורמליות. כיום המלאי של החברות האלה מוערך ב-30 מיליארד דולר, המספר הנמוך ביותר מאז 2011, השנה האחרונה שבה ייצור יהלומים היה רווחי באופן משמעותי.

"הדבר הקשה ביותר לחיזוי הוא המצב הכלכלי. אנו לא יודעים אם יהיה מיתון גלובלי, שזה הסיכון העיקרי. ללא מיתון, נמשיך לראות צמיחה, בעיקר בשוק הסיני בקרב מעמדות הביניים והעשירים. אני חושב ש-2020 והשנתיים שאחריה יהיו טובות יותר לתעשייה, מבחינת היצע ביקוש" .

"מהשנים הגרועות של הענף בישראל"

לדברי אופיר גור, המפקח על היהלומים במשרד הכלכלה והתעשייה, 2019 היתה שנה קשה לתעשיית היהלומים בישראל, בשל סיבות שפחות קשורות לתעשייה הישראלית ויותר לתעשייה העולמית. זה קרה לאחר שב-2018 נרשמה בה התאוששות.

"הסחר ביהלומים ירד ב-30% ב-2019 לעומת 2018. מחנק האשראי בשוק ההודי הזיק גם לישראל. זאת היתה אחת השנים הגרועות יותר שידע הענף.

"הבעיה בשוק ההודי היתה שניתן ליצרניות היהלומים אשראי במיליארדי דולרים שהוביל לבועה. זו התפוצצה כשהסתבר שהמימון לטובת השקעה ביהלומים הושקע בכלל בנדל"ן. ההודים הפסיקו לקנות יהלומי גלם ונוצרו מלאים, גורם שהשפיע על כל מרכזי הסחר האחרים, וגם על ישראל".

על פי גור, "מאז 2008 שוק היהלומים הישראלי מקבל פחות אשראי מהבנקים - 2 מיליארד דולר אז לעומת 900 מיליון דולר כיום. בנוסף, יש פחות בנקים שעובדים עם הענף. מנגד, זה נתן מקום לחברות טכנולוגיה שבאמצעות בלוקצ'יין נותנות אשראי חוץ־בנקאי בשיתוף פעולה עם גופים מוסדיים. משרד הכלכלה והתעשייה מצדו מנסה לעודד את הטכנולוגיה ולהפחית את הרגולציה".

גור טוען כי השפעות וירוס הקורונה כבר מורגשות בענף היהלומים בישראל. "מרבית היצוא הישראלי הוא להונג קונג, והיא סגורה כעת, היצוא נפגע וזה מורגש. גם ב-2002 כשפרצה מגפת הסארס, היצוא נבלם - אבל לאחר מכן היתה התאוששות. אם וירוס הקורונה ייעלם בתוך כמה שבועות או חודשים, אנחנו מקווים שההשפעה שלו תהיה קטנה".

אך הוא אינו מתרגש ממתחים גיאופוליטיים. "מלחמת הסחר לא השפיעה על ישראל. אין לנו בעיית יצוא עם ארה"ב או עם סין (שאחראיות יחד ל-75% מיצוא היהלומים הישראלי). מרבית יצוא היהלומים לסין מתבצע דרך הונג קונג, שהיא יעד היצוא השני שלנו".

גור ציין במיוחד את יהלומי המעבדה. לדבריו, בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום, ויש כמה חברות מעניינות בתחום הזה בהן חברות ישראליות כמו לוסיקס של היזם בני לנדא.

"יהלומנים רגילים לבכות אבל הפעם יש סיבה", מסכם גור. "מנגד, מדובר בענף של גלים, והתקווה היא שהשנים הקרובות יהיו חיוביות יותר - גם אם לא יירשמו את רמות רווח שאיפיינו את שנות ה-80".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר