בדרך להיות איטליה? הסיפור של הכלכלה העשירה באירופה - והקורונה - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בדרך להיות איטליה? הסיפור של הכלכלה העשירה באירופה - והקורונה

מערכת בריאות מבוזרת, חוסר תיאום ותגובה מאוחרת ורפה של הרשויות בגרמניה הובילה לגידול מהיר להפליא במספר הנדבקים ■ "לישראל יש יכולות משוכללות בהרבה להגיב למצבי חירום", אומר עיתונאי גרמני שעובד בישראל

15תגובות
אמנות רחוב המביעה חשש מוירוס הקורונה בגרמניה
Markus Schreiber/אי־פי

בזמן שעיני כל העולם נשואות אל האסון שמתרחש באיטליה, כמעט ולא מבחינים במדינות אחרות באירופה שהולכות ומתקרבות בצעדי ענק למצב שנראה באיטליה בתחילת ההתפרצות.

המעניינת ביותר מביניהן, אולי, היא גרמניה: בזמן כתיבת שורות אלה כבר יש בה 4,181 חולים, ובינתיים למרבה השמחה מספר נמוך של מתים (8) וחולים במצב קריטי (9). עם זאת, המגמה זהה לזו שהתרחשה באיטליה: בסוף פברואר, היו בגרמניה 26 חולים בלבד, כעבור שבוע ב-4 במארס היו 262 חולים ואילו ב-11 במארס, כעבור שבוע נוסף, כבר 1908 חולים. שלושה ימים מאוחר יותר - המספר כמעט כפול והמגמה ברורה – 4,181 חולים.

לפני שלושה ימים, כאשר מספר החולים בגרמניה נשק ל-2,000, התייצבה הקנצלרית אנגלה מרקל מול הציבור הגרמני ונשאה נאום כמעט אפוקליפטי: "על אירופה להבין שהנגיף הגיע אליה, וכי היא עצמה מתייחסת אליו ברצינות רבה". עוד הוסיפה כי מכיוון שאין חיסון או תרופה לקורונה - ההנחה היא ש-70%-60% מהאוכלוסייה יידבקו. "עלינו למקד כעת את מאמצינו בניסיון למנוע עומס-יתר על מערכת הבריאות על-ידי כך שנאט את התפשטות הנגיף", אמרה.

אך הנאום של מרקל שמלמד על הבנה מלאה של הסיטואציה עומד בניגוד כמעט גמור למה שרבים רואים כחוסר מעש מצד הממשלה הגרמנית בבלימת הנגיף. למרות הגידול המהיר במספר המקרים שמזכיר את איטליה, גרמניה לא נקטה עד כה בצעדים יוצאי דופן לבלימת המגפה. הגבולות שלה נשארו פתוחים כמעט לגמרי, וסגירות בתי ספר נעשו באופן חלקי, וברמה המקומית או של המדינות. התכנסויות של יותר מאלף איש נאסרו רק ביום חמישי האחרון.

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל
בלומברג

"לגרמניה יש חסרון רציני"

בסוף השבוע הקודם נראה היה שהגרמנים מאבדים שליטה במצב, או שאינם מבינים את חומרתו. אנליסט מדיניות החוץ מקרן מרשל בברלין, אולריך שפק, כתב: "למרות שתחזיתה של מרקל משקפת 1.6 מיליון מתים, הממשלה, כתמיד, מאחרת לפעול, עושה זאת בחוסר חשק ובחצי-לב. היא לא סוגרת אוניברסיטאות ובתי ספר כמו מדינות אחרות... אנחנו שוקעים למשבר עמוק". ביום שבת כתב: "התקשורת עם הציבור בגרמניה בנושא הקורונה כמעט לא קיימת".

יוהן (שם בדוי), עיתונאי גרמני שעובד בישראל עבור אחת מרשתות התקשורת בגרמניה, מסביר בשיחה עם TheMarker: "כדי להבין את מה שקורה בגרמניה צריך להבין את שיטת הממשל הגרמנית - גרמניה היא פדרציה המורכבת מ-16 מדינות שונות ועניין הבריאות הוא במידה רבה באחריות של כל מדינה ומדינה, מה שמקשה מאד על קבלת החלטות פדרלית. לכן, דווקא במצב כמו התפרצות מגפה שבו יש חשיבות גדולה לתגובה מהירה - לגרמניה יש חסרון רציני". לדבריו, הדוגמא הכי טובה היא סגירת בתי הספר: כל מדינה מחליטה בנפרד על כך, ולכן עד סוף השבוע נסגרו בתי הספר רק בחלק מהמדינות.

המורכבות של מערכת בריאות מבוזרת כזו הפכה לחסרון במהלך המגפה. משרד הבריאות ו-16 המדינות הקימו כל אחד קווי טלפון למענה לשאלות אזרחים, אולם הקווים פתוחים לסירוגין ולא באופן רציף. כל מדינה הכינה תוכנית משלה לטיפול במגפה, וכך גם הממשלה הפדרלית, בהובלת מכון רוברט קוך, הממונה על טיפול במקרי מגפות. בשטח, רופאים, בתי חולים ומחלקות בריאות של המדינות והרשויות המקומיות אמורים לקבל הוראות מממשלות המדינות ולשעות להמלצות מכון קוך, אך באחריותם לנהל את התגובה למגפה.

בנוסף, פעולה של סגירת גבולות כדי להתגונן מהנגיף קשה בגלל המיקום הגיאוגרפי של גרמניה, כך לפי העיתונאי הגרמני: "בעשורים האחרונים פעלו רבות כדי לפתוח את הגבולות של גרמניה, וכעת קשה מאד לסגור גבולות. בניגוד לישראל - יש גם המון גבולות יבשתיים שקשה לשלוט עליהם".

בנוסף, יש משמעות גדולה למנטליות והתרבות הגרמנית מבחינת קבלת החלטות מהירה: "בגרמניה הדברים לא הולכים מהר. צריך תמיד לדבר על הכל, לשתף את כל השחקנים, להתייעץ, לקחת את הזמן - ובזמנים כמו עכשיו זה גרוע מאד". בנוסף, לדבריו, "קשה לאנשים בגרמניה לדמיין מצבים כל כך קיצוניים כמו תסריט של מגפה שהורגת אלפים ועשרות אלפים כי הם גדלו בתקופה שבה לא היו מלחמות. מהבחינה הזאת, לישראל יש יכולות משוכללות בהרבה להגיב למצבי חירום".

מדפי הסופרמרקט מתרוקנים בברלין, גרמניה
בלומברג

באופן אישי, אומר יוהן כי הוא מודאג מאד. "ההורים שלי שם. אמא שלי כמעט בת 80, היא עובדת כתרפיסטית ויש לה מטופלים. אמרתי לה לסגור את הקליניקה בינתיים, והיא סירבה. היא תמיד חושבת שזה לא יקרה לה. גם בעלה ממשיך לעבוד. אני מתחנן בפניהם שיסגרו".

אפילו 500 מיליון יורו לא יפצו על הפיגור

ההתפרצות הגדולה ביותר היא במדינת נורדריין-וסטפאליה. ההתפרצות שם התגברה לאחר שזוג חולי קורונה היו בקרנבל במחוז הייזנברג במדינה בסוף פברואר, מבלי שידעו שהם חולים. ככל הנראה הם הדביקו רבים. האישה גם עבדה כמורה בבית ספר יסודי. "יש לי שתי חברות במדינה הזאת ואחת מהן מורה שבית הספר שלה עדיין לא סגור. חברתי השניה מספרת שהיא עובדת באוניברסיטה באזור שגם היא עדיין פתוחה".

בשבת שעברה תיאר הממונה על הבריאות בנורדריין את המצב במדינה כמזכיר את הספר "בעל זבוב" - דיווחים כוזבים, גניבת ציוד ועומס על המערכת, שלא מאפשר אפילו לעמוד בהוראות הבידוד של רופאים שבאו במגע עם חולים, למשל. צעדים פדרליים מחמירים לא ננקטו.

כך, המדינה העשירה ביותר באירופה, עם עודף תקציבי ואבטלה נמוכה – מדינה שמסוגלת לקלוט מיליון פליטים בבת אחת ולדאוג לשיכונם ושילובם תוך הבטחת עשרות מיליארדי יורו בתקציבים - נראית עתה כמי שהתניעה מאוחר מדי. גם מהלכים כלכליים שביצעה – הכרזת הקנצלרית על חבילת התמריצים הגדולה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, בסכום של 500 מיליון יורו – וזו "רק ההתחלה", לדברי שר הכלכלה פטר אלטמאייר, לא יוכלו לפצות עתה על הפיגור בטיפול האגרסיבי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר