"וירוס זר": איפה שיתוף הפעולה העולמי כשצריך אותו? - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"וירוס זר": איפה שיתוף הפעולה העולמי כשצריך אותו?

הוואקום המנהיגותי בניהול משבר הקורונה הוביל לתגובות רפות מדי ומאוחרות מדי מצד מנהיגי העולם - עדות לכך שהקשרים הדיפלומטיים שנבנו לאורך עשורים נחלשו

2תגובות
מרקל, טראמפ ומקרון בפסגת נאט"ו בבריסל, ב-2017
JONATHAN ERNST / רויטרס

מוושינגטון ועד לברלין וטוקיו, ממשלות ובנקים מרכזיים מפרטים כעת תוכניות להרגעת השווקים וריכוך הפגיעה בכלכלה ממה שנראה יותר ויותר כמו המיתון הגלובלי הראשון מאז המשבר הפיננסי של 2008.

הבעיה: הם חיכו זמן רב מדי עד שפעלו, וגם כשכבר פעלו - עשו מעט מדי. המפולות ההיסטוריות בשווקים מדגישות כעת עד כמה דלילה היתה התחמושת של הבנקים המרכזיים, ועד כמה הרסני עיסוקם של פוליטיקאים ברחבי העולם בעניינים מדינתיים פנימיים, במקום בתגובה עולמית.

הלקחים נלמדים בזמן אמת. נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר ביום שישי כי מנהיגי מדינות ה-G7 יערכו מחר (ב') כנס וידונו במשבר, וראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו אמר כי המדינות הסכימו לתאם את התגובות שלהן.

החתירה למשהו שנראה כמו פסגת G20, שנערכה ב-2009 בלונדון ועזרה לעורר את העולם לתגובה למשבר, עודדה את המשקיעים ביום שישי, והביאה לעליות של 9% בבורסות וול סטריט. עם זאת, התגובה מגיעה שבועות אחרי ניסיונות כושלים לשיתוף פעולה – עדות לכך שהמוסדות החשובים והקשרים הדיפלומטיים שנבנו לאורך עשורים נחלשו על ידי מה שהמעורבים מכנים "ואקום מנהיגותי".

התמונה שמצטיירת כעת היא של מנהיגים וטכנוקרטים שבהתחלה היו אופטימיים מדי בנוגע להתפשטות הווירוס והמפולת הכלכלית שבאה בעקבותיו, נחלקו בנוגע לצורך בפעולה והתקשו לאחד כוחות. השאלות הקריטיות הן אם המדינות יכולות להתגבר על חוסר האמון ששורר בין אחת לשנייה – וגם בתוך כל מדינה – ואם הפעולות שסוף סוף מבוצעות יוכלו למנוע הרעה כלכלית שעלולה לטמון בחובה השלכות פוליטיות וכלכליות משמעותיות.

ג'סטין טרודו
Blair Gable/רויטרס

עד כה, הקושי ביצירת פעולה בינלאומית מתואמת ומהירה "רק הדגיש כמה אנחנו מפורדים ומפגרים מאחור" בניהול המשבר, וכמה חלשה העמדה שגופים כמו קרן המטבע הבינלאומית וה-G7 נמצאים בה כרגע לעומת 2008, לטענת אדם פוזן, ראש מכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית. "זה היה נפלא אם היו לנו התחייבויות לדברים כמו הימנעות מהתערבות בשערי המט"ח, או הפסקת הטלת המכסים, או הכרה ביכולת שלנו ללמוד זה מזה", הוא אמר. "כרגע לא נראה שזה קיים".

מרבית הדאגה בשווקים נבעה מההתנהלות של ממשל טראמפ, שבמשך שבועות התעקש להציג תמונה חמורה פחות מכפי שנראה. חבילת החילוץ לכלכלה האמריקאית שהוצגה על ידו אתמול - שכוללת בין היתר תקציב למימון חופשות מחלה ושירותי בריאות לעניים - הגיעה אחרי התכתשויות ארוכות בין גורמים בממשלה לדמוקרטים ורפובליקאים בקונגרס סביב פעולות כמו קיצוץ במס ההכנסה, שיכול לעלות טריליון דולר או יותר.

הבלבול הפנימי לא הוגבל לארה"ב. גרמניה אמנם הצטרפה למגמה העולמית ביום שישי, כשנטשה את המדיניות הפיסקלית הנצית הארוכה שלה ואמרה שתשקיע באגרסיביות וללא מגבלות במלחמה במשבר, ואולי אף תיקח על עצמה חוב נוסף לצורך כך – אבל לכך קדם סירוב של ממשלתה של אנגלה מרקל לנטוש את מדיניות התקציב המאוזנת שלו. האפקטיביות של התוכנית החדשה מוטלת כעת בספק.

דוגמא לשיתוף פעולה שאולי אפשר להגדיר כמוצלח, הגיעה מכיוון בריטניה. הבנק המרכזי הכריז ביום שלישי על הורדת ריבית ועל תוכנית למתן הלוואות לעסקים, כשכמה שעות לאחר מכן שר האוצר הכריז על חבילת תמריצים כלכליים בשווי 39 מיליארד דולר להתמודדות עם משבר הקורונה.

בשיחת ועידה של ארגון באזל השוויצי עם בנקים מרכזיים לפני כשבוע, כמה קובעי מדיניות התלוננו כי הם מגששים באפלה, וטענו כי העיכוב הבלתי נמנע בזרימת המידע הכלכלי מרחבי העולם מונע אפשרות של התוויית תוכנית פעולה נוקשה. מהשיחה עלה גם כי הם אינם תמימי דעים בנוגע לחומרת הצרה הכלכלית שהעולם נקלע אליה.

איפה ארה"ב?

הבנקים המרכזיים הם לא היחידים שלא עבדו בסנכרון.

לאחר שדחקה באופן פרטי בממשלות אירופה לנקוט פעולות פיסקליות נרחבות יותר, כריסטין לגארד, נשיאת הבנק המרכזי של אירופה, הציגה את החששות שלה באופן פומבי ביום חמישי, כשהכריזה על חבילת תמריצים חדשה לעידוד השוק – ואמרה כי יש סיוע נוסף שצריך להגיע ממקום אחר. היא אמרה כי מה שמדאיג אותה זה "השאננות ואיטיות הפעולה שיוצגו על ידי הגורמים שאחראים על המדיניות הפיסקלית, במיוחד בגוש היורו.  

"אני לא חושבת שאף אחד צריך לצפות מהבנק המרכזי להיות בקו התגובה הראשון. המענה צריך להיות קודם כל פיסקלי", היא אמרה.

מקרון לא נשאר חייב, וביום חמישי הביע ביקורת חריגה על הבנק המרכזי של אירופה כשאמר שהוא בספק אם הפעולות שלו, שכוללות קניית יותר אג"ח והגברת ההלוואות, יהיו מספיקות. "האם זה יהיה מספיק? אני לא חושב", הוא אמר.

אחת הבעיות הגדולות ביותר במשבר הנוכחי היא העובדה שארה"ב לא תופסת את תפקיד ההנהגה שלקחה על עצמה בזמנים עברו. הבחירות האחרונות של טראמפ, שכינה ביום רביעי את הקורונה "וירוס זר" ועצר את הטיסות מאירופה לארה"ב מבלי להיוועץ באיחוד האירופי, הדגישו את הבעיה. ראשי האיחוד אמרו בתגובה ביום רביעי כי "וירוס קורונה הוא משבר עולמי, שלא מוגבל ליבשת מסוימת, ודורש שיתוף פעולה במקום פעולות חד צדדיות".

מעל לכל ההתרחשות מרחפת המורשת הניצית של טראמפ, שכוללת מלחמות סחר בשלוש השנים האחרונות וריבים עם שותפות שנחשבות היסטוריות עבור ארה"ב. "אין יותר תיאום בין אירופה וארה"ב כשזה מגיע לקבלת החלטות אסטרטגיות, וזה מצער עבור כולם", אמר שר האוצר הצרפתי ברונו לה מר בראיון ביום שישי. "אירופה מוכרחה להגן על עצמה לבדה, ולהיות מסוגלת להילחם בדברים בכוחות עצמה, כי אף אחד - כולל, ללא ספק, ארה"ב – לא יעזור לנו".

לכתבה המלאה של שון דונן, יאנה ראנדוו, ויליאם הורובין ואלסנדרו ספצ'אלה בבלומברג



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר