טראמפ יפסיד, וכולנו נפחד ממניות: 12 דברים שיקרו בגלל משבר קורונה

שנות ה-20 של המאה הקודמת זכו לכינוי "השנים הסוערות" – במובן החיובי של המלה. ואולם הכינוי הודבק להן רק לאחר השפל הגדול של שנות ה-30, שגרם לעשור שלפניו להיראות עליז במיוחד.

עתה, לנוכח המיתון הגלובלי הצפוי בעקבות משבר מגפת הקורונה, יש סיכוי גדול ששנות העשרה של המאה ה-21 ייחשב לעידן הזהב של צמיחה כלכלית אטית אך עקבית, עם תעסוקה גדלה, וירידה באינפלציה ובריבית. מה שייחשב לנורמלי לאחר סיומה של המגפה יהיה שונה בתכלית.

1. עם נסיגת הגלובליזציה, הכלכלות ייחלשו

הנסיגה מסחר חופשי וגלובליזציה לכיוון של פרוטקציוניזם (מדיניות של הגנה על הייצור המקומי באמצעות מחסומי סחר) שהחלה עוד לפני המשבר - תואץ. הנסיגה בפעילות הייצור במערב כתוצאה מהגלובליזציה ועלייתה של סין לפני הקורונה, וכן חולשתן של שרשראות אספקה ברחבי העולם שנחשפה במשבר קורונה, תגרום למדינות לרצות להסתמך יותר על עצמן. ואולם היא גם תגרום לנסיגה ביעילות הכלכלית.

לפוליטיקאים יש תקווה שפרוטקציוניזם יקדם תעסוקה מקומית וגידול בהכנסהף אך זו תתנפץ, כמו בשנות ה-30 של המאה הקודמת, שבהן מחסומי סחר פגעו בצמיחה הכלכלית וגרמו לדפלציה.

2. הבזבוז על החינוך ונסיעות העסקים ייחשף במערומיו

השבתת החינוך והעסקים בעקבות המגפה תחשוף את הבזבוז שבלימודים בכיתה ובנסיעות עסקיות. זה לא שפגישות פנים אל פנים ייעלמו, אבל הן יפחתו, ובמקומן יהיו יותר פגישות וירטואליות, שיחזקו את עסקי התקשורת – חומרה ותוכנה כאחד. זה יבוא על חשבון עסקי התעופה והמלונות. עבודה בבית תהיה מקובלת הרבה יותר.

3. הצרכנים שנכוו ימשיכו להיזהר

הצרכנים יהיו זהירים במשך זמן רב לאחר דעיכת משבר הקורונה, בדומה למה שקרה אחרי משבר 2008. גישה של חסכנות, הצטמצמות, וויתור על דברים תישאר עמנו שנים, ותפגע בצריכה הפרטית ומכירות קמעוניות.

4. הממשלות יגדילו תקציבים

תמריצים תקציביים יועצמו לאחר שמהלכים מוניטריים – הזרמות נזילות של הבנקים המרכזיים וריבית נמוכה - יתגלו כאימפוטנטים. מעבר למתן דמי אבטלה בעקבות המיתון והשלמת הכנסה, ממשלות ישקיעו במיזמי תשתיות גדולים ככל הנראה. גם הרפובליקאים וגם הדמוקרטים בארה"ב תומכים בכך, וקריסת תשואות אג"ח הממשלתיות תרגיע את פחדי הממשל מפני הגדלת החובות כדי לממן את הגירעון.

5. המחירים והריבית ירדו

למעט מקרה שבו הפרוטקציוניזם יהיה כלל עולמי ומוחלט, ההיצע הגלובלי יעלה על הביקוש. התוצאה של עודף היצע היא נסיגה באינפלציה וירידה בריבית. האינפלציה הנמוכה - ואפילו השלילית (דפלציה), תפגע בנכונות הצרכנים להוציא כסף, ותחבל בהתאוששות הכלכלית.

6. תבוסה לטראמפ - וניצחון לביטוח בריאות אוניברסלי

מיתון יחסל את סיכויי בחירתו מחדש של דונלד טראמפ לנשיאות, ויעניק לדמוקרטים שליטה בבית הלבן ובקונגרס. במקרה כזה, יש סיכוי טוב להחלת ביטוח בריאות אוניברסלי מסוג כלשהו, נוסח מדיקייר לכל. מדיניות מיסוי פרוגרסיבית, שתיטיב עם העניים, תהיה בעלייה.

7. שובו של הנפט

קריסת מחירי הנפט תאלץ את הסעודים והרוסים לשתף פעולה כדי לדחוק מהשוק את יצרני נפט הפצלים האמריקאים. מחירי הנפט יתאוששו ל-60-40 דולר לחבית, אך חברות הנפט האמריקאיות החזקות ימשיכו לזנב באופ"ק ורוסיה.

8. בריחה לאג"ח ממשלתיות

המיתון יגרום לכמה חברות שהנפיקו אג"ח זבל להכריז חדלות פירעון, במיוחד בתחום האנרגיה. נפילתן של חברות רבות מדירוג השקעה סולידי לזבל תגרום להצפת השוק באג"ח זבל ותבריח את משקיעיהן לאג"ח ממשלתיות. הדרישות מלווים יוחמרו, כפי שקרה בתחום המשכנתאות לאחר משבר הסאבפריים.

9. תשואות שלילית, ריבית פדרלית חיובית

אג"ח ממשלתיות, שהן המקלט הבטוח האולטימטיבי, יהיו מבוקשות כל כך, שהתשואות עליהן יהיו שליליות. בניגוד לגוש היורו ויפן, הבנק הפדרלי ימנע מקביעת ריבית פדרלית שלילית.

10. קרנות הפנסיה יהיו בצרות

קרנות הפנסיה ייפגעו קשות, לאחר שבשנים האחרונות נכנסו להשקעות מסוכנות בחיפוש אחר תשואות. כדי לעמוד ביעדי תשואות הן יצטרכו לקצץ בהטבות לפורשים, או לדרוש הגדלת הפרשות עובדים.

11. המשקיעים ייזהרו ממניות

המניות יפלו בעוד 30%-20% כשיתחיל להסתמן סוף המיתון, המניות יתחילו להתאושש. כפי שקרה לאחר השוק הדובי של 2009-2007, המשקיעים הפרטיים יחזרו מאוחר יותר. בטווח הארוך, המניות עלולות לפגר אחר הצמיחה הכלכלית, מאחר שמכפילי הרווח הגבוהים של שלושת העשורים האחרונים יקחו זמן לחזור לקרקע המציאות, ואפילו לרדת נמוך.

12. וכרגיל, הרגולציה תוחמר

כמו תמיד, שעירים לעזאזל נחוצים בסוף משבר. המועמדים הנוכחיים הם הממשל הפדרלי, במיוחד בתחום הבריאות, ומסחר ממוחשב בוול סטריט. כמו תמיד, הרגולציה הממשלתית תוחמר בתגובה למשבר.

לכתבה של גארי שילינג בבלומברג