סיפורו של מחדל: ארה"ב ניסתה לבנות צי של מכונות הנשמה - וברגע האחרון הכל התמוטט - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סיפורו של מחדל: ארה"ב ניסתה לבנות צי של מכונות הנשמה - וברגע האחרון הכל התמוטט

כבר לפני 13 שנה זיהה הממשל האמריקאי את הצורך הדחוף במכונות הנשמה ניידות וזולות – ועשה את הדרוש כדי לייצר כאלה ■ אבל כשתאגיד ענק השתלט על הפרויקט, כל העבודה ירדה לטמיון ■ את המחיר על כך משלמת ארה"ב כיום

6תגובות
צוות טיפול נמרץ בבית חולים, מארס 2020
POOL/רויטרס

לפני 13 שנה, קבוצה של פקידים מתחום בריאות הציבור בארה"ב הגו תוכנית שמטרתה לתת מענה לאחת החולשות הבולטות של המערכת הרפואית: מחסור במכונות הנשמה.

המכונות האלה הן בדרך כלל מגושמות ויקרות, ומספרן מוגבל. התוכנית היתה לבנות צי גדול של מכשירים ניידים ולא יקרים שישמשו את מערכת הבריאות בעת מגפה של שפעת או משבר אחר. הוקצה תקציב, נחתם חוזה פדרלי – והפרויקט יצא לדרך.

ואז לפתע דברים סטו מהמסלול. יצרנית ענקית של ציוד רפואי רכשה חברה קטנה שישבה בקליפורניה ושירותיה נשכרו כדי לתכנן את המכונות החדשות. בסופו של דבר, הפרויקט לא הניב אפילו מכונת הנשמה אחת.

מושל ניו יורק, אנדרו קואומו, על המחסור הנוכחי במכונות הנשמה - דלג
מושל ניו יורק, אנדרו קואומו, על המחסור הנוכחי במכונות הנשמה

כישלון הפרויקט עיכב את הפיתוח של מכונת הנשמה בת-השגה בכמה שנים טובות, ומנע מבתי חולים, ממדינות ומהממשל הפדרלי את ההצטיידות הדרושה. הממשל התחיל את הפרויקט מחדש עם חברה אחרת ב-2014, אבל מכונת ההנשמה שלה אושרה רק בשנה שעברה ומוצריה עדיין לא הגיעו ללקוחות.

כיום, כשנגיף קורונה עושה שמות במערכת הבריאות האמריקאית, המחסנים לשעת חירום עדיין מחכים למשלוח הראשון. המחסור במכונות הנשמה נהפך למקרה חירום, ומאלץ רופאים לקבל החלטות מי יחיה ומי ימות.

המאמצים ליצירת סוג חדש של מכונות הנשמה זולות וקלות לתפעול מראים את הסכנות שיש במיקור חוץ של פרויקטים קריטיים לבריאות הציבור. המיקוד של חברות פרטיות ביצירת רווח לא תמיד משתלב עם המטרה של הממשלה – להתכונן למשבר עתידי.

הרשות שהיתה להתמודד את המחדל קיימת מאז 2006

"בהחלט ראינו את הבעיה", אומר ד"ר תומס פריידן, שניהל את המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) ב-2017-2009. "ניסינו למצוא פתרון חדשני, התקדמנו באופן יפה, אבל לא הגענו לתוצאה שרצינו".

הפרויקט, המכונה אאורה, הגיע לאחר שורה של מגפות: סארס, מרס, שפעת העופות ושפעת החזירים. פקידים בממשל האמריקאי החליטו לבחון מחדש את האסטרטגיה להתמודדות עם משברים בבריאות הציבור, כהכנה למקרה החירום הבא. הם הביאו בחשבון חיסונים, תרופות אנטי-ויראליות, ציוד מגן ומכונות הנשמה – שהן קו ההגנה האחרון לחולים הסובלים מכשל נשימתי. לממשל היו מכונות הנשמה במחסני החירום, אבל לא בכמות מספקת כדי להתמודד עם מגפה גדולה.

ב-2006, משרד הבריאות האמריקאי הקים יחידה חדשה – הרשות הביו-רפואית למחקר ופיתוח מתקדם. המנדט שלה כלל הכנה של תגובה רפואית למתקפות כימיות, ביולוגיות או גרעיניות, כמו גם למחלות מדבקות.

מכונות הנשמה - דלג
איך פועלת מכונת הנשמה

בשנה הראשונה לפעילותה היא דנה בדרכים להגדלת מספר מכונות הנשימה. לפי ההערכות שלה אז, יידרשו כ-70 אלף מכונות נוספות במקרה של מגפת שפעת מתונה יחסית. המכונות במחסני החירום לא היו אידיאליות: מלבד העובדה שהיו גדולות ויקרות, תפעולן דרש מומחיות. ב-2007, הרשות החדשה כינסה שורה של מומחים כדי שיקבעו מהן הדרישות לדור חדש של מכונות הנשמה ניידות וקלות לתפעול.

פרויקט אאורה

ב-2008, הממשל ביקש הצעות מחברות שהביעו עניין בתכנון וייצור של מכונות כאלה, והן היו אמורות לקבל את אישור הרגולטורים לייצור המוני עד 2011-2010. בשלב זה הממשל היה אמור לרכוש עד 40 אלף מכונות הנשמה חדשות ולהוסיף אותן למלאי הקיים במחסנים. מחירן היה צפוי להיות פחות מ-3,000 דולר למכונה, וככל שמחירן נמוך יותר, כך הממשל היה אמור לרכוש יותר.

כמה חברות הגישו הצעות, והרשות בחרה בחברה קטנה מקליפורניה, ניופורט מדיקל אינסטרומנט, שהיתה בבעלות יצרנית מכשור רפואי יפנית וייצרה אך ורק מכונות הנשמה. המחיר שלהן באותה תקופה היה כ-10,000 דולר למכונה, ולכן הורדת המחיר ל-3,000 היה משימה קשה, אבל מנהלי החברה חשבו כי יוכלו לפצות על כך כאשר יימכרו את המכונות החדשות ברחבי העולם.

אנשי הממשל היו מרוצים, והעריכו כי המכונות יהיו אטרקטיביות בשוק המסחרי, וכי יסייעו לבתי חולים בעולם להתמודד עם משברים.

פרויקט אאורה היה הפרויקט הראשון של ניופורט עבור הממשל הפדרלי, והוא התקדם במהירות וללא תקלות. ב-2011, החברה שלחה שלושה אבות-טיפוס לוושינגטון. באפריל 2012 העיד פקיד בכיר בקונגרס כי התוכנית תבקש אישור לשיווק המוצר בספטמבר 2013. אבל אז הכל השתנה.  

לא מספיק רווחי

תעשיית המכשור הרפואי בתקופה ההיא תהליך מהיר של מיזוגים ורכישות. במאי 2012 ניופורט נרכשה על ידי קובידיאן תמורת יותר מ-100 מיליון דולר. קובידיאן היא חברה שנסחרה בבורסה, ובאותה שנה נהנתה ממכירות של 12 מיליארד דולר. החברה כבר מכרה בזמנו מכונות הנשמה, אבל זה היה רק חלק קטן מהעסקים שלה. ב-2012 היא רכשה עוד חמש חברות מכשור רפואי מלבד ניופורט.

לאחר הרכישה, בניופורט ובממשל הרגישו מייד כי ייצור מכונות הנשמה קטנות וניידות הוא כבר לא בעדיפות ראשונה. ביוני 2012 החברה הגישה בקשה לאישור ממינהל המזון והתרופות (FDA), אבל שני פקידי ממשל העידו כי קובידיאן דרשה מימון נוסף ושמחיר המוצר יהיה גבוה יותר. הממשל נתן לחברה 1.4 מיליון דולר נוספים – טיפה בים עבור חברה בסדר גודל שלה.

ניו יורק נטושה בימי קורונה
AFP

בממשל ובחברות מתחרות המייצרות מכשירי הנשמה חשדו כי קובידיאן רכשה את ניופורט כדי למנוע ממנה לייצר מוצר זול יותר שעלול לפגוע ברווחים שלה בתחום. כמה מהמנהלים בניופורט שעבדו על הפרויקט הוסטו לתפקידים אחרים. אחרים החליטו לעזוב את החברה.

ב-2014, אף מכונת הנשמה עוד לא סופקה לממשל, אך מנהלים בקובידיאן כבר אמרו לגורמים ברשות שהם רוצים לצאת מהחוזה. הם טענו כי הוא אינו מספיק רווחי לחברה. הממשל הסכים, והרשות נאלצה להתחיל בתהליך מחדש. היא חתמה על חוזה חדש בשווי 13.8 מיליון דולר עם הענקית הגרמנית פיליפס. ב-2015, קובידיאן נמכרה תמורת 50 מיליארד דולר לתאגיד האמריקאי מדטרוניק.

צ'ארלס דוקנדורף, סמנכ"ל הכספים לשעבר של קובידיאן, אמר כי אינו יודע מדוע החוזה התמוסס. "אני לא מודע לנושא הזה", כתב ל"ניו יורק טיימס" בהודעת טקסט.

לכתבה המלאה ב"ניו יורק טיימס"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר