רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המפלגה החליטה - וסין נהפכה לאימפריית יין

לכתבה
נשיא סין שי ג'ינפינג בלומברג

השיגעון הסיני ליין בעשורים האחרונים, שמונע מאינטרסים פוליטיים ומההתעשרות המהירה של מעמד הביניים, הוביל להשתלטות סינית על התעשייה הגלובלית. דווקא היין הישראלי פחות מצליח לחלחל לשם

3תגובות

יין שאטו לאפיט רוטשילד הוא אחד הידועים בעולם. אבל בסין, המותג המהולל מעורר תגובות מעורבות. פקיד ממשל סיני אמר פעם שלפחות מחצית מיין הלאפיט שנמכר בסין מזויף. במבצע שערכה באחרונה הממשלה הסינית נגד שחיתות נמצאו מאגרים עצומים של היין הצרפתי בשווי עשרות אלפי דולרים בידי פקידי ממשל מקומיים.

עתה נפתח פרק חדש ומעניין במיוחד בהיסטוריה הארוכה של לאפיט: החברה מאחורי המותג, דומיין ברון דה רוטשילד, החלה לייצר את היין המשובח בסין. באוקטובר השיקה לאפיט את הבציר הראשון מענבים שגדלו בדומיין דה לונג דאי, אחוזת היין שלה שממוקמת בין יקבים לבוסתני תפוחים במחוז שאנדונג שלחופי הים הצהוב.

העניין של תושבי סין ביין החל להתחזק בשנות ה–80. המדיניות הממשלתית תמכה בגידול ענבים ובייצור יין מקומיים, גם כחלק מהמאמצים להקטין את צריכת המשקאות האלכוהוליים המקומיים, שנחשבו פחות בריאים

שאטו לאפיט רוטשילד, היין האבוד ביותר על חובבי היין בסין
Bloomberg

הם לא היחידים: שותפויות סיניות־צרפתיות אחרות מתמקדות בשנים האחרונות בייצור יינות פרימיום בסין, כמו שותפות של התאגיד הצרפתי LVMH וחברה ממשלתית במחוז נינגשיה. ב–2013 השיק תאגיד מוצרי היוקרה את שאנדון צ'יינה, ממשפחת יין הנתזים שאנדון.

בשנים האחרונות גדל במהירות העניין הסיני ביין גלובלי, מה שגרם לסוג של השתלטות סינית על חלק משוקי היין בעולם. הבולט שבהם הוא שוק היין האוסטרלי.

צריכת יין

לסין יש היסטוריה בת אלפי שנים של יצירת וצריכת יין ומשקאות אלכוהוליים שמיוצרים בדרך כלל מדגן, לרוב באיכות ירודה, כדוגמת הבאיג'יו, שמיוצר לרוב מדורה ומזוקק לרמות של 40%–60% אלכוהול. ואולם בשני העשורים האחרונים סין החלה לבסס את מעמדה כענקית החדשה בתעשיית היין הגלובלית. המדינה כבר מדורגת בין עשרת שוקי היין המובילים בעולם מבחינת צריכת יין כוללת, והשוק המוביל בצריכת יין אדום.

סין היא גם אחת היבואניות הגדולות של יין. על פי נתונים שהופיעו בדו"ח תכנון אסטרטגיות השקעה ותחזית ביקוש השוק בתעשיית היין בסין, יבוא היין של סין צמח ב–94% ב–2013–2017, והוא מהווה 40% מכלל שוק היין הסיני.

כרם מצפון ליאנטי, מחוז שאנדונג, סין. המדינה מדורגת בין עשרת שוקי היין המובילים בעולם מבחינת צריכת יין כוללת, והשוק המוביל בצריכת יין אדום
Bloomberg

תעשיית היין הסינית היתה מאז ומעולם קשורה קשר הדוק לתנאים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים במדינה. בסין, בדומה לשאר העולם, משמעות הגלובליזציה היתה זרימה משתנה של הון, סחורות, מזונות, תפישות, רעיונות ואנשים, ויין היה חלק מכך. גם לקפיטליזם היה תפקיד מרכזי בשינוי התפישה הסינית את היין, שהתקשר באופן ישיר לרעיונות של המודרני והגלובלי.

על פי המאמר "מודרניות שיכורה: יין בסין" מ–2004, הגלובליזציה של המזון עלתה בקנה אחד עם התוכנית הפוליטית "פתיחות ורפורמות" שגובשה ב–1978 במסגרת עליית המודרניזציה הפוסט־מאואיסטית והתחזקות סין ככוח משמעותי בסדר העולמי.

כתוצאה מכך, העניין של תושבי סין ביין החל להתחזק בשנות ה–80. המדיניות הממשלתית תמכה בגידול ענבים ובייצור יין מקומיים, גם כחלק מהמאמצים להקטין את צריכת המשקאות האלכוהוליים המקומיים, שנחשבו פחות בריאים. הייצור של יין והמכירות החלו לגדול, ואחד המנועים העיקריים לגידול היה המנהג של הממשלה ושל אנשי עסקים סינים להעניק בקבוק יין במתנה במהלך פגישות במסגרת טיפוח הקשרים עם המערב. את הברכה הרשמית קיבל היין ב–1996, כשראש הממשלה דאז לי פנג עודד באופן ציבורי צריכת יין. המפלגה החליטה בעבור הצרכנים והתעשייה כי סין תיהפך לאומה צורכת יין.

עניין סיני ביין אוסטרלי

אחד השווקים שזכה להתעניינות מוגברת מצד הסינים הוא שוק היין האוסטרלי. סטיבן סטרון, מייסד ומנכ"ל לנגלי אנד קו, חברת ייעוץ שעוסקת ברכישות בתעשיית היין, והמנכ"ל לשעבר של פדרציית יצרניות היין באוסטרליה, אומר ל–Markerweek כי "העניין הסיני ביין אוסטרלי צומח כבר יותר מעשור. במקביל, הסינים מגלים עניין ברכישת נכסי יין אוסטרליים, כמו יקבים. במהלך העשור, אופי הרכישות הסיניות השתנה. בתחילה, מרבית הרכישות הסיניות היו של נכסים שהם סמל סטטוס, בעיקר באזור עמק ברוסה הדרומי שנחשב ארץ היין של אוסטרליה. הלקוחות הסינים רצו לרכוש יקב או מותג יוקרתי ומפורסם, וגם חיפשו הזדמנות להשקיע בנכסים מחוץ לסין.

שווי שוק

"במקביל, מספר גדול של סינים בנו עסק שהתמקד ביין מכלים (bulk wine, יין שמיוצא במכלי קרטון גדולים ולא בבקבוקים; ט"ג) אוסטרלי, שהוא פחות איכותי. הם קנו את היין ואת האריזה ומיתגו אותם באוסטרליה כדי למכור בסין. עם הזמן, כשהעסק הגיע לבשלות, הם החלו לחפש יקבים וכרמים לרכישה כערוץ רווחים נוסף. המשקיעים האלה מתוחכמים יותר מהמשקיעים המקוריים, והשליטה שלהם בשוק מתחזקת".

סטיבן סטרוהן

סטיבן סטרון, מייסד ומנכ"ל לנגלי אנד קו, חברת ייעוץ שעוסקת ברכישות בתעשיית היין: "סין הגיעה משום מקום ונהפכה לשוק יצוא היין הגדול של אוסטרליה מבחינת שווי, והשני בגודלו מבחינת היקף אחרי בריטניה"

על פי נתונים מחמשת החודשים הראשונים של 2019, אוסטרליה עקפה את צרפת ונהפכה ליצואנית היין הגדולה ביותר לסין. הפריצה התרחשה, בין היתר, בעקבות הסרת מכסי היבוא על יין במכלים ויין מבוקבק החל ב–1 בינואר 2019, במסגרת הסכם הסחר החופשי בין סין לאוסטרליה. על פי נתונים מעודכנים של Wine Australia, רגולטור היין באוסטרליה, היצוא של יין אוסטרלי לבריטניה נפל ב–4% ל–249 מיליון דולר ב–12 החודשים עד סוף ספטמבר 2019, בעוד היצוא לסין באותה תקופה עלה ב–18% ל–850 מיליון דולר.

סטרון מודה כי לעתים עולה חשש בקרב חברות אוסטרליות לגבי "השתלטות סינית" על התעשייה, "אך אוסטרליה תמיד היתה תעשייה ממוקדת יצוא, בשל השוק הקטן יחסית שלנו", הוא מסביר. "מרבית החברות מבינות כי ההצלחה של היצוא האוסטרלי מושכת עניין מחוץ למדינה. במהלך השנים, הבעלות על חברות יין אוסטרלי עברה לידי חברות אמריקאיות, צרפתיות וניו־זילנדיות בעיקר. שיעור הבעלות הצרפתית במגזר היין האוסטרלי, למשל, גדול בהרבה משיעור הבעלות הסינית".

עד כמה חשובה ההשקעה הסינית בתעשייה?

סטרון: "מאוד. סין היא שוק היצוא הגדול ביותר של אוסטרליה, ואין ספק שעסקים בבעלות סינית הם מנוע צמיחה עיקרי. עם זאת, בשנה האחרונה הפעילות הסינית הואטה, ומלחמת הסחר עם ארה"ב בהחלט תרמה לכך".

כיצד העניין הסיני בשוק היינות האיכותיים משנה את התעשייה?

"התעשייה האוסטרלית תמיד נטתה יותר לייצור יין יוקרתי (premiumisation). בשורה התחתונה, אוסטרליה היא מדינה שיקר בה יחסית לעשות עסקים. אנחנו גם לא מסוגלים להתחרות מבחינת סחורות, כך שהגיוני שאוסטרליה תעדיף להתמקד בייצור של יינות פרימיום.

תהליך ייצור יין מסוג שיראז ביקב בדרום אוסטרליה
בלומברג

"סין היתה המנוע העיקרי של הביקוש ליין יוקרתי, אך כיום קיים ביקוש ליין כזה גם בשוק המקומי. דווקא בארה"ב ההצלחה של יינות הפרימיום האוסטרליים היתה קטנה יותר, וזהו המוקד של יצרניות יין אוסטרליות רבות כעת".

ממשלת אוסטרליה מעודדת השקעות סיניות ובעלות סינית על יקבים?

"הממשלה האוסטרלית בדרך כלל אמביוולנטית ביחס למקומות שמהם מגיעות ההשקעות. הממשלה משקיעה רבות ביחסים דו־צדדיים עם סין, כולל בתחום הסחר. החלק הגדול של הפעילות הזאת מתמקד במכירת יין, ולאו דווקא ביקבים. באוסטרליה יש גם חוקים שקשורים להשקעות זרות בנכסים אסטרטגיים אוסטרליים, אבל זה לא השפיע על מגזר היין".

לדברי וורן רנדל, הבעלים של חברת רנדל וויין גרופ הידוע בכינוי "מלך היין האוסטרלי", סין תיהפך לצרכנית היין הגדולה בעולם ב–15–20 השנים הבאות, ותעקוף את ארה"ב. בכנס של יצרני יין אוסטרלים שנערך באדלייד ביולי, אמר רנדל: "סין הגיעה משום מקום ונהפכה לשוק יצוא היין הגדול של אוסטרליה מבחינת שווי, והשני בגודלו מבחינת היקף אחרי בריטניה". הוא הוסיף כי החברה שלו מוכרת כיום בשלושה ימים את אותה כמות יין לסין שמכרה בעבר בשנה שלמה. "המספרים האלה מדהימים, אבל חייבים להפנים אותם כדי להבין את הגודל של השוק שעומד מולנו", אמר רנדל. "הצרכן הסיני בן מעמד הביניים ייהפך לצרכן המטורגט ביותר בעולם, והצרכנים האלה צריכים להיות גם היעד של תעשיית היין האוסטרלית".

"יין ישראלי בסין — הבטחה לא ממומשת"

בישראל נצרכו עד סוף שנות ה–80 בעיקר יינות שולחניים באיכות נמוכה. פתיחת השוק ליבוא בשנות ה–90 חשפה את הציבור ליינות איכותיים. בתחרות שנוצרה החלו גם היקבים המסחריים לייצר יינות איכותיים יותר, ובשנים האחרונות יינות מישראל זוכים בהישגים שונים בתחרויות בחו"ל.

עם זאת, סין פחות מתעניינת בשוק היין הישראלי. לדברי אלעד כץ, מנכ"ל יקב קסטל, יין ישראלי מיוצא לשווקים במזרח הרחוק, כמו יפן, טייוואן והונג קונג, אך בסין אין עדיין יקב ישראלי שהצליח באופן מסחרי.

צריכת היין בעולם

"יש כל הזמן ניסיונות של יקבים מקומיים לייצא יין ישראלי לסין, עם התמקדות ביין אדום בשוק הפרימיום, אך ישראל אינה נתפשת בסין כמדינת יין פרימיום, וגם השוק שלנו קטן", הוא אומר ל–Markerweek.

כץ מסביר שאחת הבעיות היא ש"אין לנו שפה משותפת עם הסינים, אין לנו שפה תרבותית איתם. מצד אחד, אין שם כמעט יהודים, ומצד שני, לישראל אין שם של יצרני יין איכותי. אנחנו רואים הרבה אנשים עסקים סינים שבאים לישראל בחיפוש אחרי מיזמים משותפים, אך באופן כללי, היחסים בין ישראל לסין בכל הנוגע ליין הם הבטחה לא ממומשת".

מהבחינה הזאת, רונהי אריאלי היא סיפור הצלחה בקנה מידה ישראלי. אריאלי, שעוסקת בסחר בינלאומי עם התמחות בשווקי מזרח אסיה, הקימה ב–2017 את חברת Rich Fuchelli, שייצאה יין ישראלי ללקוחות סינים. "ב–2015 ייצרתי יין בשם 'יין' (yA-yin) ביקבי בוטיק ישראליים", אומרת אריאלי. "יצרתי קונספט של יין ישראלי כשהמותג מדבר את השפה של ישראל כארץ הקודש מחד גיסא ואת שפת הסטארט־אפ ניישן מאידך גיסא".

רונהי אריאלי, שהקימה את חברת Rich Fuchelli, שייצאה יין ישראלי ללקוחות סינים: "כדי שישראל תוכר כמדינת יין בשווקים הלא־כשרים נדרשת פעילות ברמת המדינה ויצירת מקום ליין ישראלי בשוק הלא כשר"

רונהי אריאלי

אריאלי היתה מנהלת יבוא וסחר בינלאומי של חברות קמעונות ומזון מהגדולות בישראל, אבל תמיד הרגישה שהיזמות היא חלק ממנה, וכך הגיעה ליצוא יין. "במשך שנים עבדתי בתפקידי ניהול רכש ויבוא בשטראוס ובמחלקת יבוא של שופרסל. לאורך כל השנים היתה לי פעילות רבה מול שוקי המזרח, בעיקר סין. בגיל 24 כבר הסתובבתי בתערוכות בסין, ולאורך הזמן ראיתי איך סין נהפכת מיצרנית לצרכנית, ומיצרנית ליבואנית. ראיתי את העושר ואת יכולת הקנייה הגדלה, ורציתי לעשות מיזם פרטי שעוסק ביצוא לסין. התחברתי למשהו שאני אוהבת — יין. זה נראה לי מבטיח מאוד. חברתי למכון היצוא שפועלים לקידום תעשיית היין בעולם, והכרתי את השותף העסקי שלי, שהיה איש עסקים סיני. היתרון שלי היה שידעתי לדבר עם הלקוחות הסינים בשפה שהם מבינים, ולכן היה לי קל יותר לייצר הזדמנות עסקית.

"השותף שלי הקים ב–2018 שני פביליונים (תערוכה בשילוב חנות) ישראליים בעיר לוג'ו ובעיר צ'נגדו, שתיהן במחוז סצ'ואן, שהציגו בין השאר יינות מתוצרת ישראל. הוא קנה ממני מכולה של מותג היין שלי, וזה נחשב הצלחה בקנה מידה ישראלי. בסופו של דבר, הוא לא הצליח למכור את היין לצרכן הסופי.

"באופן כללי, גם אם היין הישראלי יהיה על המדף בחנויות בסין, איש לא יקנה אותו כי הסינים לא מכירים יין ישראלי. בסופו של דבר, הוא מיוצא ומצליח בעיקר בשווקים כשרים בארה"ב ובאירופה. כדי שישראל תוכר כמדינת יין בשווקים הלא־כשרים נדרשת פעילות ברמת המדינה ויצירת מקום ליין ישראלי בשוק הלא כשר. זהו תחום שמושקעים בו משאבים רבים, והפירות לא תמיד מצדיקים את ההשקעה". 

בקבוקי יין מוצגים בסניף של סופרמרקט מטרו בשנחאי
Bloomberg

הרשמה לניוזלטר

TheMarker-הירשמו ותקבלו מדי יום את הכתבות הכי אהובות ב

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות